רמב"ן על שמות י:כה

1גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת לֹא אָמַר מֹשֶׁה דָּבָר זֶה עַל מְנָת לְהֵעָשׂוֹת, וְלֹא עָשָׂה כֵן כְּלָל, אֲבָל הֵם דִּבְרֵי חִזּוּק. יֹאמַר כִּי תִּכְבַּד מְאֹד יַד ה' עָלָיו וְעַל עַמּוֹ, עַד כִּי גַּם זְבָחִים וְעוֹלוֹת וְכָל אֲשֶׁר לוֹ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ. וּבֶאֱמֶת כִּי כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם (שמות י"ב:ל"ב) "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אוֹתִי", הָיָה נוֹתֵן בִּרְצוֹנוֹ כָּל מִקְנֵהוּ לְכַפֵּר עָלָיו, אֲבָל לֹא עָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה (משלי כא כז), כִּי ה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ, לֹא לְכַפֵּר עָלָיו, רַק לְהַעֲנִישׁוֹ וּלְנַעֵר אוֹתוֹ וְאֶת כָּל חֵילוֹ בַּיָּם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (מכילתא פרק יג, תנחומא בא ז) כִּי "כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם" (שמות י"ב:ל"ב) הוּא עַל מַאֲמָרָם גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת אוּלַי רָצוּ לוֹמַר שֶׁרָמַז לָהֶם לָתֵת כְּכָל אֲשֶׁר אָמְרוּ, לֹא שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל, אוֹ זְבָחִים וְעוֹלוֹת לָהֶם כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ, לֹא לְהַקְרִיבָם עָלָיו. וְגַם זֶה אֵינוֹ נָכוֹן: