רמב"ן על שמות יא:ט

1וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיְּפַחֵד פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו בְּמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת וְיִירָא מִמֶּנָּה יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר בָּא עֲלֵיהֶם, וּכְבָר רָאוּ כָּל דִּבְרֵי מֹשֶׁה מִתְקַיְּמִים בָּהֶם, בַּעֲבוּר כֵּן הוֹדִיעוֹ הַשֵּׁם שֶׁהוּא מְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְבֶּה בּוֹ מוֹפְתָיו בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּשְׁפָטִים בֵּאלֹהֵיהֶם. וְרַשִׁ"י אָמַר מַכַּת בְּכוֹרוֹת וּקְרִיעַת יַם סוּף וּלְנַעֵר הַמִּצְרִים בְּתוֹכוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן זֶה בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר (שמות י"א:י') "וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ":