רמב"ן על שמות יב:ב

1הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁצִּוָּה הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְלָכֵן אָמַר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", כִּי שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הָיוּ בְּהַר סִינַי. אוֹ שֶׁבָּא לוֹמַר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", לֹא בְּעִיר מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מכילתא כאן) חוּץ לַכְּרַךְ. וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר תְּחִלָּה דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וּגְמַר הַפָּרָשָׁה, אֲבָל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם בִּמְקוֹם יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לָכֶם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, וְחָזַר וְאָמַר "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל", שֶׁיְּצַוֵּם בְּמִצְוַת שָׁעָה לָקַחַת פֶּסַח מִצְרַיִם מִבֶּעָשׂוֹר: וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ לָכֶם לוֹמַר שֶׁקִּדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ צָרִיךְ בֵּית דִּין מֻמְחִין (ר"ה כה:) וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל", שֶׁאֵין בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ אֶלָּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְטַעַם הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים , שֶׁיִּמְנוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וּמִמֶּנּוּ יִמְנוּ כָּל הֶחֳדָשִׁים שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי עַד תַּשְׁלוּם הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן בַּנֵּס הַגָּדוֹל, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁנַּזְכִּיר הֶחֳדָשִׁים יִהְיֶה הַנֵּס נִזְכָּר, וְעַל כֵּן אֵין לֶחֳדָשִׁים שֵׁם בַּתּוֹרָה, אֶלָּא יֹאמַר "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" (שמות י"ט:א'), וְאוֹמֵר "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי נַעֲלָה הֶעָנָן" (במדבר י יא), "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" וְגוֹ' (שם כט א), וְכֵן כֻּלָּם: וּכְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַזְּכִירָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בִּמְנוֹתֵנוּ מִמֶּנּוּ אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ (רמב"ן על שמות כ':ח'), כָּךְ הַזְּכִירָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בִּמְנוֹתֵנוּ הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְהַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי לִגְאֻלָּתֵנוּ, שֶׁאֵין הַמִּנְיָן הַזֶּה לַשָּׁנָה, שֶׁהֲרֵי תְּחִלַּת שְׁנוֹתֵינוּ מִתִּשְׁרֵי, דִּכְתִיב (שמות ל"ד:כ"ב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", וּכְתִיב (שם כג טז) "בְּצֵאת הַשָּׁנָה", אִם כֵּן כְּשֶׁנִּקְרָא לְחֹדֶשׁ נִיסָן רִאשׁוֹן וּלְתִשְׁרֵי שְׁבִיעִי, פִּתְרוֹנוֹ רִאשׁוֹן לַגְּאוּלָּה וּשְׁבִיעִי אֵלֶיהָ, וְזֶה טַעַם רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם , שֶׁאֵינֶנּוּ רִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה, אֲבָל הוּא רִאשׁוֹן לְשֵׁם שֶׁנִּקְרָא לוֹ לְזִכְרוֹן גְּאֻלָּתֵנוּ: וּכְבָר הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זֶה הָעִנְיָן, וְאָמְרוּ, שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ עִמָּנוּ מִבָּבֶל (ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט), כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ לָהֶם שֵׁמוֹת אֶצְלֵנוּ, וְהַסִּבָּה בָּזֶה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה מִנְיָנָם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ מִבָּבֶל וְנִתְקַיֵּם מָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה טז יד-טו) "וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן", חָזַרְנוּ לִקְרֹא הֶחֳדָשִׁים בַּשֵּׁם שֶׁנִּקְרָאִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל, לְהַזְכִּיר כִּי שָׁם עָמַדְנוּ וּמִשָּׁם הֶעֱלָנוּ הש"י, כִּי אֵלֶּה הַשֵּׁמוֹת נִיסָן אִיָּר וְזוּלָתָם שְׁמוֹת פַּרְסִיִּים, וְלֹא יִמָּצֵא רַק בְּסִפְרֵי נְבִיאֵי בָּבֶל (זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א) וּבִמְגִלַּת אֶסְתֵּר (ג ז). וְלָכֵן אָמַר הַכָּתוּב "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן", כְּמוֹ "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל" (שם). וְעוֹד הַיּוֹם הַגּוֹיִם בְּאַרְצוֹת פָּרַס וּמָדַי כָּךְ הֵם קוֹרְאִים אוֹתָם נִיסָן וְתִשְׁרֵי וְכֻלָּם כָּמוֹנוּ. וְהִנֵּה נַזְכִּיר בֶּחֳדָשִׁים הַגְּאֻלָּה הַשֵּׁנִית כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עַד הֵנָּה בָּרִאשׁוֹנָה: