רמב"ן על שמות יב:כח

1וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה וְהָלְכוּ אֶל הַצֹּאן וְעָשׂוּ הַפֶּסַח בָּעַרְבַּיִם, וְדֶרֶךְ הַכָּתוּב לִכְפֹּל וְלֵאמֹר כֵּן עָשׂוּ , לְבָאֵר שֶׁלֹּא הִפִּילוּ דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר צִוּוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּנֹחַ (בראשית ו כב). וְכֵן "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ" (שמות ל"ט:מ"ג). וּלְרַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה מִדְרַשׁ (מכילתא כאן) לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר הַהֲלִיכָה, אָמְרוּ לִתֵּן שָׂכָר לַהֲלִיכָה וְשָׂכָר לַעֲשִׂיָּה. "וַיַּעֲשׂוּ", וְכִי כְּבָר עָשׂוּ, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ. "כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ", לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ. ד"א מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כֵּן עָשׂוּ", אֶלָּא שֶׁאַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ. דָּרְשׁוּ תְּחִלָּה כִּי הַכֶּפֶל לְשַׁבֵּחַ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שָׁכְחוּ, וְלֹא נָפַל לָהֶם דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם, וְהוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים: