רמב"ן על שמות יב:מ

1וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד עַכְשָׁו הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁהָיָה זֶרַע לְאַבְרָהָם נִתְקַיֵּם בּוֹ "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (בראשית טו יג), וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה מִשֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים עַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, וּכְשֶׁתִּמְנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק תִּמְצָא מִבִּיאָתָן לְמִצְרַיִם עַד יְצִיאָתָן מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים. זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות י"ב:מ'). וְהוּא דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (במכילתא כאן). אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן בְּפֵרוּשׁוֹ כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (בראשית יב יד) "וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן", וּמַעֲמַד בֵּין הַבְּתָרִים הָיָה אַחַר כָּךְ יָמִים רַבִּים. אֲבָל נִצְטָרֵךְ לְתָרֵץ הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁשָּׁנוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק א), אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בֵּין הַבְּתָרִים בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י"ב:מ"א) "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", חָזַר לְחָרָן וְעָשָׂה שָׁם חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב ד) "וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן". וְיִהְיֶה עִנְיַן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ שֶׁלֹּא חָזַר וְרָאָה עוֹד בְּבֵית אָבִיו הָיָה בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה: וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי ה' אָמַר לְאַבְרָהָם, יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי טֶרֶם תִּתִּי לְךָ הָאָרֶץ הַזֹּאת גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם יָמִים רַבִּים אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְלֹא חָשַׁשׁ לְהוֹדִיעַ הַשְּׁלֹשִׁים, כִּי אָמַר לוֹ עוֹד "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" (שם טו טז), לְהוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ מִיָּד בְּסוֹף אַרְבַּע מֵאוֹת עַד הַדּוֹר הָרְבִיעִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, יִרְמֹז לִשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הַלָּלוּ, כִּי עָמְדָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא מִפְּנֵי עֲוֹן הָאֱמוֹרִי שֶׁלֹּא נִשְׁלַם: וְיִהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם עַד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם לִמְלֹאת לָהֶם כֵּן בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי עַתָּה בְּצֵאתָם נִשְׁלְמָה הַגָּלוּת הַנִּגְזֶרֶת עֲלֵיהֶם וְהוֹצִיאָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, לֹא שֶׁיּוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם וְיִהְיוּ עוֹד גֵּרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. וּבַעֲבוּר שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר הָעִנְיָן הַזֶּה וְהוֹדִיעַ בּוֹ, לֹא הֻצְרַךְ בּוֹ לְהַאֲרִיךְ, כִּי לֹא בָּא הַכָּתוּב הַזֶּה רַק לְהוֹדִיעַ הַשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁנּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם. וּלְכָךְ אָמַר דֶּרֶךְ קְצָרָה שֶׁהִשְׁלִימוּ בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה הַנֶּאֱמָרִים לְאַבְרָהָם אֲבִיהֶם וִידוּעִים לָהֶם, וְעוֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְחָזַר וְאָמַר וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְגָלוּתָם יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְחֵרוּת עוֹלָם: וְדוֹמֶה לוֹ (דברים ב יד) "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה", לְהַשְׁלִים הַחֶשְׁבּוֹן, כִּי לֹא הָלְכוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, אֲבָל יָשְׁבוּ בְּקָדֵשׁ שָׁנִים רַבּוֹת, וְאח"כ הָלְכוּ מִשָּׁם וְחָזְרוּ לְאָחוֹר דֶּרֶךְ יַם סוּף, וּבִשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה עָבְרוּ נַחַל זֶרֶד. וְהִנֵּה שִׁעוּר הַכָּתוּב וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד עַד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. וְכָמוֹהוּ, "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה" (דניאל יב יב), שֶׁיַּגִּיעַ לְקִצָּם, לֹא לָהֶם עַצְמָם: