רמב"ן על שמות יד:י

1וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' , וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם אֵינֶנּוּ נִרְאֶה כִּי בְּנֵי אָדָם הַצּוֹעֲקִים אֶל ה' לְהוֹשִׁיעָם יִבְעֲטוּ בַּיְּשׁוּעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם וְיֹאמְרוּ כִּי טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא הִצִּילָם. אֲבָל הַנָּכוֹן שֶׁנְּפָרֵשׁ כִּי הָיוּ כִּתּוֹת, וְהַכָּתוּב יְסַפֵּר כָּל מַה שֶׁעָשׂוּ כֻּלָּם. אָמַר כִּי הַכַּת הָאַחַת צוֹעֶקֶת אֶל ה', וְהָאַחַת מַכְחֶשֶׁת בִּנְבִיאוֹ וְאֵינָהּ מוֹדָה בַּיְּשׁוּעָה הַנַּעֲשֵׂית לָהֶם, וְיֹאמְרוּ כִּי טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא הִצִּילָם. וְעַל זֹאת כָּתוּב "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף" (תהלים קו ז), וּלְכָךְ יַחֲזִיר הַכָּתוּב "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" פַּעַם אַחֶרֶת, וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' , כִּי הַטּוֹבִים בָּהֶם צָעֲקוּ אֶל ה' וְהַנִּשְׁאָרִים מָרוּ בִּדְבָרוֹ. וּלְכָךְ אָמַר אח"כ (שמות י"ד:ל"א) "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". לֹא אָמַר "וַיִּירְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ" אֲבָל אָמַר "הָעָם", כִּי "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שֵׁם לִיחִידִים, וְ"הָעָם" שֵׁם לֶהָמוֹן, וְכֵן "וַיִּלֹּנוּ הָעָם" (שמות ט"ו:כ"ד). וְכָךְ הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (במדב"ר כ כג) "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת" (במדבר כה א), בְּכָל שֶׁנֶּאֱמַר "הָעָם" לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "יִשְׂרָאֵל" לְשׁוֹן שֶׁבַח הוּא: וְהִנֵּה לֹא אָמְרוּ "לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּלְחָמָה", אֲבָל לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר , וּמִמּוּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר , כִּי טֶרֶם יִרְאוּ מִלְחָמָה לֹא הָיוּ חֲפֵצִים לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר פֶּן יָמוּתוּ שָׁם בְּרָעָב וּבְצָמָא, וְיִתָּכֵן שֶׁאָמְרוּ לוֹ כֵּן בְּצֵאתָם וְעוֹדָם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר הֵסֵב אוֹתָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף. אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ מִתְּחִלָּה אָנָה נֵצֵא, אִם דֶּרֶךְ פְּלִשְׁתִּים יִלָּחֲמוּ בָּנוּ, וְאִם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר טוֹב לָנוּ לַעֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר כִּי הָיוּ הָעָם מַאֲמִינִים בַּה' וּמִתְפַּלְּלִים אֵלָיו לְהַצִּילָם, אֲבָל בְּמֹשֶׁה נִכְנַס סָפֵק בְּלִבָּם פֶּן יוֹצִיאֵם לִמְשֹׁל עֲלֵיהֶם. וְאע"פ שֶׁרָאוּ הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, חָשְׁבוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ חָכְמָה, אוֹ שֶׁהַשֵּׁם הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמַּכּוֹת בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם, כִּי אִלּוּ חָפֵץ הַשֵּׁם בִּיצִיאָתָם לֹא הָיָה פַּרְעֹה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם: וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות י"ד:י') תִּרְגֵּם בְּכָאן וַיִּצְעֲקוּ "וּזְעִיקוּ", עֲשָׂאוֹ עִנְיַן תַּרְעֹמֶת, לוֹמַר שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלוּ אֲבָל הָיוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנָיו עַל שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, כִּלְשׁוֹן "וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ" (שמות ה':ט"ו), וְכָמוֹהוּ "וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם גְּדוֹלָה אֶל אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים" (נחמיה ה א), מִתְרַעֲמִים עֲלֵיהֶם בְּקוֹל גָּדוֹל וּצְעָקָה. וּבַמְּכִילְתָּא (כאן), תָּפְשׂוּ לָהֶם אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם, וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם , מֵאַחַר שֶׁנָּתְנוּ שְׂאוֹר בָּעִסָּה בָּאוּ לָהֶם אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ וְגוֹ'. וּשְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה הוּא הַיֵּצֶר הָרַע, וְהָיָה דַּעְתָּם לוֹמַר כִּי מִתְּחִלָּה צָעֲקוּ אֶל ה' לָתֵת בְּלֵב פַּרְעֹה לָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁלֹּא הָיָה חוֹזֵר אֲבָל הָיָה נוֹסֵעַ וְקָרֵב אֲלֵיהֶם, אָז אָמְרוּ לֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתֵנוּ וְנִכְנְסָה בְּלִבָּם מַחְשָׁבָה רָעָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה: