רמב"ן על שמות טו:א

1אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁיָּשִׁיר שִׁירָה וְכֵן עָשָׂה "וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר" וְגוֹ'. וְכֵן "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע י יב), כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס אָמַר לוֹ לִבּוֹ לְדַבֵּר וְכֵן עָשָׂה "וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל", וְכֵן שִׁירַת הַבְּאֵר שֶׁפָּתַח בָּהּ "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל" (במדבר כא יז) פֵּרֵשׁ אַחֲרָיו "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ", וְכֵן "וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה" (מלכים א ז':ח'), חָשַׁב בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת לָהּ הַבַּיִת. "אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה" (שם יא ז), פֵּרְשׁוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל (סנהדרין צא:) שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת וְלֹא בָּנָה. זֶהוּ לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ. וּמַה יֹאמַר הָרַב בְּפָסוּק "יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב" (תהלים קו יט), "כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן" (שם עח מ), וְכָל הַמִּזְמוֹר כֵּן, "יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם" (שם מז), "יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרוֹב" (שם מה), וְכֵן "וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ" (מלכים ב כ':י"ד), "מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים" (שם ח כט, ט טו), וְכֵן "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל" (שמות ל"ג:ז'), כִּי אֵינֶנּוּ לְשׁוֹן הֹוֶה, שֶׁלֹּא לְקָחוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת. אֲבָל דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן הוּא לוֹמַר עָתִיד בִּמְקוֹם עָבָר, וְכֵן יֹאמְרוּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים הַהֶפֶךְ. וְהַטַּעַם, כִּי מִנְהַג הַלָּשׁוֹן שֶׁהַמְּסַפֵּר עִנְיָן יַעֲמִיד עַצְמוֹ בַּזְּמַן שֶׁיַּחְפֹּץ, וְיִרְמֹז לַמַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ. פַּעַם יַעֲמִיד עַצְמוֹ בִּזְמַן הַמַּעֲשֶׂה וִידַבֵּר בּוֹ בְּעִנְיַן הוֹוֶה, וְעוֹמֵד עָלָיו בִּתְחִלָּתוֹ, וְיֹאמַר "יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל" כְּאִלּוּ מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו, וְכֵן כֻּלָּם, וּפַעַם יְאַחֵר עַצְמוֹ וְיֹאמַר זֶה נַעֲשָׂה כְּבָר, וְהַכֹּל לְאַמֵּת עִנְיָן. וְלָכֵן רֹב שֶׁיָּבֹא זֶה יִהְיֶה בְּעִנְיַן הַנְּבוּאוֹת:

2כִּי גָּאֹה גָּאָה עַל הַשִּׁירוֹת, וְעַל כָּל מַה שֶׁאֲקַלֵּס בּוֹ עוֹד יֵשׁ בּוֹ נוֹסָפוֹת. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ט"ו:א'). עֲשָׂאוֹ לְשׁוֹן רוֹמְמוּת וְגֹדֶל. וְאוּלַי כֵּן הוּא, וְכָמוֹהוּ "וּפֹה יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (איוב לח יא), "כִּי גָאוּ הַמַּיִם" (יחזקאל מז ה), "וְיִגְאֶה כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי" (איוב י טז), לְשׁוֹן גֹּדֶל וְרִבּוּי. וְהַנָּכוֹן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ט"ו:א'), לְשׁוֹן גֵּאוּת מַמָּשׁ, כִּי נִתְגָּאָה עַל הַסּוּס שֶׁמִּתְגָּאֶה בַּמִּלְחָמָה וְעַל הַגִּבּוֹר הָרוֹכֵב בּוֹ, כִּי אֶת שְׁנֵיהֶם רָמָה בַיָּם, וְכֵן "וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ" (שמות ט"ו:ז'), וְכֵן כֻּלָּם לְשׁוֹן גֵּאוּת, כִּי הַמִּתְגָּאֶה יְרוֹמֵם עַצְמוֹ בְּמַעֲלָה: