רמב"ן על שמות טו:י

1נָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ אָמַר ר"א (אבן עזרא על שמות ט"ו:י') מִגִּזְרַת נֶשֶׁף, כִּי בַּנֶּשֶׁף הֵבִיא רוּחַ שֶׁהִטְבִּיעָה אוֹתָם. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ (רש"י על שמות ט"ו:י') לְשׁוֹן הֲפָחָה, כְּמוֹ וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ (ישעיה מ כד). וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְדַעְתִּי עוֹד שֶׁעִנְיָנוֹ כְּמוֹ בְּבֵי"ת, נָשַׁבְתָּ בְרוּחֲךָ, מִלְּשׁוֹן "כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ" (ישעיה מ ז), "יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם" (תהלים קמז יח), כִּי שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה יְשַׁמְּשׁוּ בְּעִנְיָן אֶחָד, כְּמוֹ "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" (משלי ט ג), עַל גַּבֵּי, "אִם בְּגַפּוֹ" (שמות כ"א:ג'), וְכֵן "וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר" (דניאל יא כד), "בִּזַּר עַמִּים" (תהלים סח לא), לְשׁוֹן פִּזּוּר. וְכֵן בַּשֵּׁמוֹת יַחְלִיפוּ אוֹתָם, "שׁוֹבַךְ" (שמואל ב י':ט"ז), "שׁוֹפַךְ" (דהי"א יט טז): וּלְרַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה (פאה פ"ו מ"א) הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים הֶבְקֵר, כְּמוֹ הֶפְקֵר, וּמִן "עָבְשׁוּ פְרוּדוֹת" (יואל א יז) יֹאמַר עִפּוּשׁ (פסחים מה:), וְאָמַר בֶּן פְּקוּעָה (חולין סט) בִּמְקוֹם בֵּן בְּקוּעָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּבְקְעָה וּמָצְאוּ שָׁם בֶּן תִּשְׁעָה חַי. וְכֵן עַל דַּעְתִּי "הִכְפִּישַׁנִי בָאֵפֶר" (איכה ג טז), הִכְבִּישַׁנִי, מִלְּשׁוֹן "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א כח), "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ" (מיכה ז יט). וּבִלְשׁוֹנָם עוֹד מִדָּה כְּפוּשָׁה (יבמות קז:), כְּמוֹ כְּבוּשָׁה: וְעִנְיַן הַכָּתוּב, כִּי בְּרוּחֲךָ הַקָּשָׁה וְהָעַזָּה נֶעֶרְמוּ מֵי הַיָּם, וְנָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ אֲשֶׁר אַתָּה מְנַהֵג הַיָּם וְכִסָּמוֹ יָם, זֶהוּ "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ" (שמות י"ד:כ"ז), כִּי שָׁב לִנְשֹׁב בּוֹ הָרוּחַ כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּאֵיתָנוֹ בְּשׂוֹא גַלָּיו.

2וְטַעַם צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת , שֶׁבָּאוּ בִּמְצֻלוֹת כְּמוֹ הָעוֹפֶרֶת וְהִזְכִּיר זֶה בַּשִּׁירָה פַּעֲמַיִם, "כְּמוֹ אָבֶן" (שמות ט"ו:ה'), "כַּעוֹפֶרֶת", כִּי גַּם זֶה לָהֶם מִיַּד ה', שֶׁהָיוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים רַבִּים יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת וְהָיוּ קָרוֹב לַיַּבָּשָׁה, אַף כִּי רוֹכְבֵי הַסּוּסִים בַּמַּיִם כֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לְהִנָּצֵל כִּי הַסּוּסִים שָׁטִים הַרְבֵּה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְכֵן תּוֹפְשֵׂי הַמָּגִנִּים נִצָּלִים בַּמַּיִם, וּבְכָאן לֹא נִמְלַט מֵהֶם אֶחָד וְזֶהוּ טַעַם "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם" (שמות י"ד:כ"ז), שֶׁהָיָה הַשֵּׁם מַגְבִּיהָם בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה וּמַשְׁפִּילָם בַּיָּם, מִלְּשׁוֹן "וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה" (איוב לח יג), "וְהָיָה הֶחָסוֹן לִנְעֹרֶת" (ישעיה א לא), מַה שֶׁמֵּפִיץ וּמַפִּיל מִן הַפִּשְׁתָּן הַמְּתַקֵּן אוֹתוֹ: