רמב"ן על שמות טז:יב

1שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם זֶה הַדִּבּוּר כְּבָר אֲמָרוֹ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (שמות ט"ז:ח'), אֲבָל נִשְׁנָה בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל , כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר (שמות ט"ז:ד') הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם , כְּעוֹשֶׂה עִמָּהֶם חֶסֶד בִּרְצוֹנוֹ אוֹ לִזְכוּתָם, וְעַתָּה הִגִּיד כִּי נֶחְשָׁב לָהֶם לְעָוֹן, וּבַעֲבוּר הַתְּלוּנָה יַעֲשֶׂה עִמָּהֶם כֵּן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי עַד עַתָּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, עַל כֵּן אַתֶּם מִתְלוֹנְנִים עַל נְבִיאָיו: וְיִתָּכֵן שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הִבְטִיחָם לִהְיוֹת לָהֶם הַמָּן כָּל יְמֵי הַמִּדְבָּר, וְהָיוּ חוֹשְׁבִים אוּלַי יִהְיֶה לְיוֹם אֶחָד אוֹ לִשְׁנַיִם בִּהְיוֹתָם בַּמָּקוֹם הַהוּא, וּבְנָסְעָם מִשָּׁם יָבֹאוּ אֶל מְקוֹם לֶחֶם, וְעַתָּה אָמַר לָהֶם בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר תָּמִיד וּבְכָל בֹּקֶר יִשְׂבְּעוּ לֶחֶם כָּל יְמֵי הַמִּדְבָּר: וְכֵן דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה הַשְּׂלָו עִמָּהֶם מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה כְּמוֹ הַמָּן, וְכֵן נִרְאֶה, כִּי עַל שְׁנֵי הַדְּבָרִים נִתְלוֹנְנוּ וּבִשְׁנֵיהֶם שָׁמַע אֶת תְּלוּנָתָם וְתַאֲוָתָם יָבִיא לָהֶם, כִּי מַה יִּתֵּן לָהֶם וּמַה יּוֹסִיף לָהֶם בָּשָׂר לְיוֹם אֶחָד אוֹ לִשְׁנַיִם, וְהַפָּרָשָׁה שֶׁתְּפָרֵשׁ וְתַאֲרִיךְ בְּעִנְיַן הַמָּן, כִּי כָל מַעֲשָׂיו הֵם נִפְלָאִים, וּתְקַצֵּר בְּעִנְיַן הַשְּׂלָו, וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו (פרק יג), כִּי הוּא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם: וְעִנְיַן הַשְּׂלָו הַשֵּׁנִי בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה (במדבר יא לא), כִּי לֹא בָּא לָהֶם מִמֶּנּוּ עַתָּה לִשְׂבֹּעַ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בְּכָאן תָּמִיד (בפסוקים ח יב) בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם לִשְׂבֹּעַ . וְיִתָּכֵן שֶׁהָיוּ גְּדוֹלֵיהֶם לוֹקְטִין אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה מִזְדַּמֵּן לַחֲסִידִים שֶׁבָּהֶם, וּצְעִירֵיהֶם הָיוּ תְּאֵבִים לוֹ וּרְעֵבִים מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא יְסַפֵּר בַּשְּׂלָו וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט כַּאֲשֶׁר אָמַר בַּמָּן, וּלְכָךְ אָמַר שָׁם (במדבר יא ד) "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה", וְאָמַר (שם) "וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שֶׁהָיוּ גַּם מֵהֶם בּוֹכִים לוֹ וְלֹא כֻּלָּם, וְאָז נָתַן לָהֶם מִמֶּנּוּ לָרֹב מְאֹד, כַּאֲשֶׁר אָמַר (שם לב) "הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים", וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים בַּשֶּׁפַע הַהוּא וְשָׁב לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיוּ כָּל מַעֲשֵׂה הַשְּׂלָו לְעִתִּים, וְהַמָּן שֶׁהָיָה חַיּוּתָם הָיָה לָהֶם תָּמִיד, כִּי עִקַּר תְּלוּנָתָם עָלָיו, כְּדִכְתִיב כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב :