רמב"ן על שמות טז:כ

1וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ הֲרֵי זֶה מִקְרָא הָפוּךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִבְאִישׁ וּלְבַסּוֹף הִתְלִיעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט"ז:כ"ד) "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ". וְכֵן הוּא הַדֶּרֶךְ לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַמַּתְלִיעִים. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ט"ז:כ'). וְאִלּוּ הָיָה הַמָּן מַתְלִיעַ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הַמַּתְלִיעִים, הָיָה הַדָּבָר כֵּן, אֲבָל זֶה שֶׁהִתְלִיעַ בְּדֶרֶךְ נֵס יִתָּכֵן שֶׁהֵרִים תּוֹלָעִים תְּחִלָּה, וְאֵין צֹרֶךְ שֶׁנַּהֲפֹךְ הַמִּקְרָא. וְעוֹד, כִּי הַכָּתוּב שֶׁאָמַר וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ , הוּא הַמּוֹכִיחַ כֵּן, כִּי אִלּוּ לֹא הָיָה מֵרִים תּוֹלָעִים עַד אֲשֶׁר עָלָה בָּאְשׁוֹ תְּחִלָּה, כְּשֶׁאָמַר "וְלֹא הִבְאִישׁ", כְּבָר הִבְטִיחָנוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ רִמָּה, וְלָמָּה יִכְפֹּל אַחֲרֵי כֵן "וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ". אֲבָל אִם הֵרִים תּוֹלָעִים תְּחִלָּה כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁזֶּה לֹא הִבְאִישׁ וְגַם לֹא עָלְתָה בּוֹ רִמָּה כְּלָל. וְאַף מִן הַמַּתְלִיעִים בְּטֶבַע לֹא יִבְאֲשׁוּ רַק הַחַמִּים וְלַחִים מֵהֶם, אֲבָל הַיְּבֵשִׁים יָרוּמוּ תּוֹלָעִים וְלֹא יִבְאֲשׁוּ כְּלָל, כָּעֵצִים הַמַּתְלִיעִים וְהַפֵּרוֹת הַמְּרִימִים תּוֹלָעִים בְּאִבֵּיהֶן אוֹ אַחֲרֵי כֵן. וְסִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁגַּם זֶה הִבְאִישׁ בְּנֵס: וּבְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה (כה י יד) אָמְרוּ, וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה עוֹשֶׂה תּוֹלָעִים וְאַחַר כָּךְ מַבְאִישׁ, אֶלָּא שֶׁהקב"ה בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶם לַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יָרִיחוּ אֶת רֵיחוֹ בָּעֶרֶב וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כָּל הַלַּיְלָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל תּוֹלָעִים, מִיָּד וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה :