רמב"ן על שמות יז:ה

1עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם כִּלְשׁוֹן "הֶעֱבִיר אוֹתוֹ לֶעָרִים" (בראשית מז כא), "וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ" (ירמיה טו יד), שֶׁתַּעֲבֹר מֵהֶם אֶל אַחֵר, אוֹ כְּמוֹ "וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי" (שמואל ב י"ח:כ"ג), "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם" (בראשית לג ג), שֶׁקָּדַם לָלֶכֶת קֹדֶם לָהֶם. וְעִנְיַן הַכָּתוּב הַזֶּה, כִּי הָעָם הָיוּ בִּרְפִידִים, וְהַצּוּר אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַמַּיִם הָיָה בְּחוֹרֵב, וְהוּא הַר סִינַי, עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים (ראה במסכת שבת פט:), אוֹ עִיר לִפְנֵי הָהָר קָרוֹב לוֹ עַל דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ עוֹד (להלן יט א, דברים א ו). וְהִנֵּה הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְקַדֵּם לִפְנֵי הָעָם לַעֲבֹר מֵרְפִידִים אֶל חוֹרֵב כְּמַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ פַּרְסָאוֹת, רָחוֹק מִן הַמַּחֲנֶה לִפְנֵיהֶם, וְעַל כֵּן אָמַר לוֹ עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָלָכְתָּ , כְּלוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ עַל הַצּוּר בְּחוֹרֵב: וְהִנֵּה הִכָּה בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְלֹא סִפֵּר הַכָּתוּב "וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" כַּאֲשֶׁר בַּשְּׁנִיָּה (במדבר כ יא), אֲבָל בְּיָדוּעַ שֶׁעָשׂוּ כֵן, וּבָרוּר הוּא שֶׁלֹּא הָלְכוּ הָעָם אֶל חוֹרֵב לִשְׁתּוֹת, כִּי לֹא בָּאוּ לִפְנֵי הַר סִינַי עַד אַחֲרֵי כֵן בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אֲבָל שָׁלְחוּ שָׁם נַעֲרֵיהֶם וּבְהֶמְתָּם לִשְׁאֹב מַיִם וּלְהָבִיא לָהֶם כְּמִנְהַג הַמַּחֲנוֹת. וְקָרוֹב אֵלַי שֶׁיָּצְאוּ מַיִם מִן הַצּוּר בְּחוֹרֵב, מַיִם קָרִים נוֹזְלִים, הָלְכוּ אֶל רְפִידִים, וְשָׁם שָׁתוּ אוֹתָם, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עח טז) "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם", וְכָתוּב (שם קה מא) "פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר". וּמַה שֶׁאָמַר (שם עח כ) "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ", גַּם הוּא עַל הַצּוּר הַזֶּה בְּחוֹרֵב עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט: וְהַסֶּלַע הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר הָיָה בְּקָדֵשׁ נִבְקַע בּוֹ כְּמוֹ בְּאֵר נוֹבֵעַ מַיִם, וְעַל כֵּן אָמַר (במדבר כא טז) "הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה", וְאָמְרוּ בַּשִּׁירָה (שם שם יח) "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים", כִּי הָיָה כְּמוֹ בְּאֵר חֲפוּרָה, וְלָכֵן אָמַר שָׁם (כ יא) וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם , שֶׁשָּׁתוּ מִיָּד שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲבָל כָּאן הָיוּ נְהָרוֹת שׁוֹטְפִים מִמֶּנּוּ וְשׁוֹתִין בְּבָתֵּיהֶם לִרְצוֹנָם. וְאע"פ שֶׁהָיָה הַכֹּל בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, כְּקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ (במדב"ר יט כה), יִתָּכֵן שֶׁהָיָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן וְכָל הָאַרְבָּעִים שָׁנָה מוֹשֵׁךְ מַיִם כַּנְּהָרוֹת, וּבַפַּעַם הַשֵּׁנִית מִפְּנֵי הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר הָיָה שָׁם נַעֲשָׂה כְּמוֹ בְּאֵר חֲפוּרָה מְלֵאָה מַיִם חַיִּים:

2וְטַעַם וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ בְּצִוּוּי לְאַהֲרֹן. וְהִזְכִּיר בּוֹ מַכַּת הַיְאוֹר, וְלֹא אָמַר "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ", אוֹ "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בּוֹ אֶת הָאֹתוֹת", לְהַזְכִּיר בּוֹ פֶּלֶא, כִּי אָז הָפַךְ הַמַּיִם לְדָם וְהֵסִיר אוֹתָם מִטִּבְעָם, וְעַתָּה יָבִיא מַיִם בְּצוּר הַחַלָּמִישׁ, וְהִנֵּה יַעֲשֶׂה בּוֹ דָּבָר וְהֶפְכּוֹ: