רמב"ן על שמות יט:כ

1וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אִם תַּשְׂכִּיל בַּפָּרָשָׁה תָּבִין כִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יָרַד עַל הַר סִינַי וְשָׁכַן עָלָיו בָּאֵשׁ, וְהוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְהַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה בְּכָל הַפָּרָשָׁה בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, וְהָעֲלִיָּה (לעיל פסוק ג) וְהַיְּצִיאָה (שם פסוק יז) לִקְרַאת מְקוֹם הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (לעיל פסוק ג), וְהִזְהִיר פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת , כִּי גַּם אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא חָזוּ אוֹתוֹ, וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ קוֹל הַשֵּׁם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ':א') "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מכילתא ד), אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן, וְאָמְרוּ (מכות כד), מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ה יט) כָּתוּב "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם", בַּעֲבוּר שֶׁפֵּרֵשׁ "מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". וְזֶה טַעַם "פָּנִים בְּפָנִים" (שם ה ד), וּלְכָךְ נֶאֱמַר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ מַה שֶׁאָמְרוּ הֵם לְמֹשֶׁה "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ", כִּי לֹא אָמְרוּ אֲשֶׁר שָׁמַע אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, אֲבָל אָמַר "קוֹל אֱלֹהִים", שֶׁאָמְרוּ מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ, וּלְכָךְ אָמְרוּ "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ" (דברים ה כד), וְכֵן אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (שם ד לג), כִּי "מְדַבֵּר" תֹּאַר לַקּוֹל, כְּעִנְיַן "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז פט): וּמִזֶּה תָּבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּמִדְרְשֵׁי הַגָּדוֹת (עי' שמו"ר כח ו) כִּי בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וְהֵם שֶׁהִזְכִּיר דָּוִד בְּמִזְמוֹר "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" (תהילים כ"ט:א'), וְהוּא הַמִּנְיָן הַנִּרְמָז בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת, כִּי וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים חָסֵר וְיִמָּנֶה אֶחָד, וְכֵן וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת יֶחְסַר מִמֶּנּוּ וָ"ו הָרַבִּים, וְהִנֵּה הֵם שִׁשָּׁה, וּכְבָר נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים , וְכֵן בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ד וה) הִזְכִּיר שִׁבְעָה קוֹלוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה, וּבְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ו:) אָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם יְחַשְּׁבוּ הַקּוֹלוֹת הַנִּסְתָּרִים וְהַשְּׁנַיִם מְפֹרָשִׁים לָהֶם בַּכָּתוּב, וְהַכַּוָּנָה כִּי לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ נִתְּנָה בְּשִׁבְעָה הַקּוֹלוֹת, וְהוּא הַשּׁוֹמֵעַ וּמִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל בְּקוֹל אֶחָד יִשְׁמְעוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" (דברים ה יט), וְנֶאֱמַר "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" (שם ד יב), וְאַף כָּאן רָמַז וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת בְּחֶסְרוֹן וָ"ו אֶחָד, כִּי כָל הַקּוֹלוֹת יֵרָאוּ אֶחָד, וְהוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סב יב) "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ", עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְהִנֵּה הַפָּרָשִׁיּוֹת מְבֹאָרוֹת, לֹא יִתְחַלֵּף לָהֶם דָּבָר בְּדָבָר: