רמב"ן על שמות כ:יב

1כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ הִנֵּה הִשְׁלִים כָּל מַה שֶׁאָנוּ חַיָּבִין בְּדִבְרֵי הַבּוֹרֵא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, וְחָזַר לְצַוּוֹת אוֹתָנוּ בְּעִנְיְנֵי הַנִּבְרָאִים, וְהִתְחִיל מִן הָאָב שֶׁהוּא לְתוֹלְדוֹתָיו כְּעִנְיַן בּוֹרֵא מִשְׁתַּתֵּף בַּיְּצִירָה, כִּי הַשֵּׁם אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, וְהַמּוֹלִיד אָבִינוּ הָאַחֲרוֹן, וּלְכָךְ אָמַר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ה טז) כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ בִּכְבוֹדִי כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ בִּכְבוֹד הַמִּשְׁתַּתֵּף עִמִּי בִּיצִירָתְךָ. וְלֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא נִלְמַד מִן הַכָּבוֹד הַנֶּאֱמָר לְמַעְלָה בָּאָב הָרִאשׁוֹן יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹדֶה בּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וְלֹא יִכְפֹּר בּוֹ לֵאמֹר עַל אָדָם אַחֵר שֶׁהוּא אָבִיו, וְלֹא יַעַבְדֶנּוּ כְּבֵן לִירֻשָּׁתוֹ, אוֹ לְעִנְיָן אַחֵר שֶׁיְּצַפֶּה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִשָּׂא שֵׁם אָבִיו וְיִשָּׁבַע בְּחַיֵּי אָבִיו לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל הַכָּבוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים, כִּי בְּכָל כְּבוֹדוֹ נִצְטַוֵּינוּ, וּמְפֹרָשִׁים הֵם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (קדושין לא:), וּכְבָר אָמְרוּ (שם ל:) שֶׁהֻקַּשׁ כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹד הַמָּקוֹם: וְכַאֲשֶׁר הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא בַּתַּחְתּוֹנִים, כֵּן נָתַן שְׂכָרָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן לָנוּ. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (קידושין לט:) עִנְיַן הַכָּתוּב לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה , יַבְטִיחַ כִּי בַּמִּצְוָה הַזֹּאת יִהְיוּ כָּל יְמוֹתֵינוּ אֲרֻכִּים, כִּי יְמַלֵּא הַשֵּׁם יָמֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיִהְיוּ אֲרֻכִּים בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, וְתִהְיֶה יְשִׁיבָתֵנוּ לָעַד עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה שֶׁיִּתֵּן לָנוּ, וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ה טז) פֵּרֵשׁ "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה", וְהִנֵּה הֵם שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת: