רמב"ן על שמות כ:טו
רמב"ן על שמות · Ramban on Exodus 20:15
Open in the reader →1וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים שֶׁהָיָה זֶה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְהוּא שֶׁאָמַר (דברים ה כ-כב) "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ' אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' עוֹד וָמָתְנוּ" וְגוֹ'. וְאֵין כֵּן דַּעְתִּי, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר בְּכָאן "וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים", וְלֹא אָמַר "עוֹד", וּמֹשֶׁה אָמַר בְּכָאן "אַל תִּירָאוּ", וְשָׁם נֶאֱמַר (שם ה כה) "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ". וְעוֹד, כִּי בְּכָאן לֹא סִפֵּר שֶׁיִּפְחֲדוּ רַק מִן הַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים וּמִן הָהָר שֶׁהוּא עָשֵׁן, וְשָׁם פָּחֲדוּ מִדִּבּוּר הַשְּׁכִינָה, שֶׁאָמְרוּ "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (שם ה כג). וְעוֹד, כִּי בְּכָאן (שמות כ':כ"א) אָמַר "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל", וְלֹא אָמַר שֶׁבָּא בְּתוֹכוֹ: וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בַּפָּרָשָׁה וּבְסִדּוּר הָעִנְיָן, כִּי וְכָל הָעָם רוֹאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וּמִתְּחִלָּה הִזְכִּיר כַּסֵּדֶר כָּל דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים מַה שֶׁצִּוָּה לְמֹשֶׁה בְּהַגְבָּלַת הָהָר וְאַזְהָרַת הָעָם וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעַתָּה חָזַר וְהִזְכִּיר דִּבְרֵי הָעָם אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר כִּי מֵעֵת שֶׁרָאוּ אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם נָעוּ לְאָחוֹר וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק יוֹתֵר מִגְּבוּל הָהָר אֲשֶׁר הִגְבִּיל מֹשֶׁה: וְהַסֵּדֶר בַּדְּבָרִים, כִּי בַּבֹּקֶר הָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק (שמות י"ט:ט"ז) וַעֲדַיִן לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה, כְּעִנְיַן "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים מְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה'" (מלכים א י"ט:י"א), וְחָרְדוּ הָעָם בַּמַּחֲנֶה בִּמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם (שמות י"ט:ט"ז), וּמֹשֶׁה חִזֵּק לִבָּם וְהוֹצִיאָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שם יז), וּבִהְיוֹתָם שָׁם בְּתַחְתִּית הָהָר מְצַפִּים וּמִתְיַצְּבִים יָרַד ה' עַל הָהָר בָּאֵשׁ (שם יח), וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל (דברים ד יא), וְחָרַד הָהָר עַצְמוֹ וְנִזְדַּעְזַע (שמות י"ט:י"ח) כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בָּרַעַשׁ הַנִּקְרָא "זַלְזָלָה" אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן, וְכֵן כָּתוּב (תהלים קיד ד) "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן", וְאֵינֶנּוּ מָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מָשָׁל "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" (שם ג), וְנִתְחַזֵּק קוֹל הַשּׁוֹפָר מְאֹד (שמות י"ט:י"ט), אָז רָאוּ הָעָם וַיָּנֻעוּ לְאָחוֹר וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק (כאן) יוֹתֵר מִן הַגְּבוּל, וְאָז אָמְרוּ אֵלָיו כֻּלָּם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמָּהֶם הָאֱלֹהִים כְּלָל פֶּן יָמוּתוּ, כִּי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירֵיהֶם עֲלֵיהֶם וְלֹא עָצְרוּ כֹחַ (דניאל י טז), וְאִם יִשְׁמְעוּ הַדִּבּוּר יָמוּתוּ, וּמֹשֶׁה חִזְּקָם וְאָמַר לָהֶם "אַל תִּירָאוּ" (שמות כ':כ'), וְשָׁמְעוּ אֵלָיו וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחוֹק בְּמַעֲמָדָם (שמות כ':כ"א), כִּי לֹא רָצוּ בְּכָל דְּבָרָיו לְהִתְקָרֵב אֶל הַגְּבוּל, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל (שם), לֹא בָּא בְּתוֹכוֹ, וְאָז דִּבֵּר אֱלֹהִים עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: וְאַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא הִזְכִּיר כָּאן מַה שֶׁאָמְרוּ הַזְּקֵנִים לְמֹשֶׁה, כִּי רָצָה לְבָאֵר כַּסֵּדֶר הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲבָל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ה כ) הִזְכִּיר מֹשֶׁה כִּי אַחֲרֵי הַדִּבְּרוֹת קָרְבוּ אֵלָיו כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיהֶם וְזִקְנֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ "אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ", כִּי שִׁעַרְנוּ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא נוּכַל עוֹד לִסְבֹּל מַשָּׂא דְּבַר ה' אֱלֹהִים, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁיִּרְצֶה הָאֱלֹהִים לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּל הַמִּצְווֹת, וּלְכָךְ אָמְרוּ "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ" (שם כד), וְהקב"ה הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם וְאָמַר "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ", כִּי כֵן הָיָה הַחֵפֶץ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעֵם רַק עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְהַיִּרְאָה יָשְׁרָה לְפָנָיו:
2וַיָּנֻעוּ עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (במכילתא כאן) אֵין נוֹעַ בְּכָאן אֶלָּא זִיעַ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כד כ) "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר", וְאִם כֵּן יֹאמַר כִּי נִזְדַּעְזְעוּ, וּמִפַּחְדָּם חָזְרוּ עוֹד לְאָחוֹר וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק. וְעַל דַּעַת בַּעֲלֵי הַפְּשָׁט וַיָּנֻעוּ שֶׁנָּעוּ מִמְּקוֹמָם לַאֲחוֹרֵיהֶם וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק, מִלְּשׁוֹן "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ד ב), וְכֵן "וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר" (במדבר לב יג):