רמב"ן על שמות כ:ז

1לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כְּבָר נִתְפָּרֵשׁ זֶה הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (שבועות כא.) שֶׁהוּא אוֹסֵר לְהִשָּׁבַע בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד לָרִיק, כְּגוֹן הַנִּשְׁבָּע עַל הַיָּדוּעַ לָאָדָם לְשַׁנּוֹתוֹ אוֹ לְקַיְּמוֹ, עַל עַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב אוֹ שֶׁהוּא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְהוּא עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם וּמַכִּירִים בּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֶאֱסֹר עוֹד שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַל שְׂפָתָיו הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד עַל חִנָּם, כִּלְשׁוֹן "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כ"ג:א'), "וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי" (תהלים טז ד), כִּי הַדִּבּוּר יִקָּרֵא כֵן בַּעֲבוּר שֶׁיִּשָּׂא בּוֹ קוֹל. וְכֵן "מַשָּׂא דְּבַר ה'" (זכריה ט א), וְכֵן "יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ" (ישעיה ג ז), שֶׁיִּשָּׂא קוֹלוֹ לֵאמֹר כֵּן: וּבֶאֱמֶת שֶׁגַּם זֶה אָסוּר, וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה (תמורה ג:). וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרא ויקרא ב, נדרים י:) מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַה' עוֹלָה, לַה' חַטָּאת, אֶלָּא יֹאמַר עוֹלָה לַה', חַטָּאת לַה', ת"ל "קָרְבָּן לַה'" (ויקרא א ב), וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַקְדִּישׁ אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יָחוּל שְׁמִי אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּן, קַל וָחֹמֶר וְכוּ': וְסִדֵּר זוֹ הַמִּצְוָה אַחַר אַזְהָרַת ע"ז, כִּי כַּאֲשֶׁר רָאוּי לְיִרְאָה אֶת ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁלֹּא לָתֵת כְּבוֹדוֹ לְאַחֵר, כֵּן רָאוּי לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ לַשָּׁוְא מְחַלְּלוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ" (ויקרא יט יב). וּכְמוֹ שֶׁהֶחְמִיר בע"ז וְכָתַב הָעֹנֶשׁ כִּי הוּא אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, כֵּן כָּתַב בָּזֶה הָעֹנֶשׁ כִּי לֹא יְנַקֶּה אוֹתוֹ. וְאָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, וְלֹא אָמַר כִּי יִפְקֹד עָלָיו, בַּעֲבוּר שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל הַנִּשְׁבָּעִים עֲבֵרָה גְּמוּרָה וְיַחְשֹׁב שֶׁרָאוּי לִמְחֹל לוֹ, אָמַר כִּי לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ. וְדִבְרֵי ר"א עַל הַכָּתוּב הַזֶּה כַּהֹגֶן: וְהִנֵּה לְשׁוֹן הַכָּתוּב הַזֶּה אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ , כְּאִלּוּ מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְכֵן בְּכָל הַדִּבְּרוֹת אַחֲרֵי כֵן, וּבִשְׁנַיִם הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים הַשֵּׁם יְדַבֵּר אָנֹכִי , אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ , עַל פָּנָי , כִּי אָנֹכִי , לְאֹהֲבַי וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָי וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מכות כד.) אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, שֶׁהֵם עִקַּר הַכֹּל. ור"א הִקְשָׁה כִּי הַכָּתוּב אָמַר (שמות כ':א') "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וּמְפֹרָשׁ מִזֶּה "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם" (דברים ה יט), וְשָׁם כָּתוּב עוֹד "וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים", כִּי כַּאֲשֶׁר אֲמָרָם אֶל כָּל קְהַלְכֶם כֵּן כְּתָבָם עַל הַלּוּחוֹת: וַאֲנִי אֲפָרֵשׁ לְךָ קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ. בְּוַדַּאי שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שָׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִפִּי אֱלֹהִים כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל כָּתוּב, אֲבָל בִּשְׁנֵי הַדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ שׁוֹמְעִים הַדִּבּוּר וּמְבִינִים אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָבִין אוֹתָם מֹשֶׁה, וְעַל כֵּן יְדַבֵּר עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר הָאָדוֹן אֶל עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי. וּמִכָּאן וָאֵילָךְ בִּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת יִשְׁמְעוּ קוֹל הַדִּבּוּר וְלֹא יָבִינוּ אוֹתוֹ, וְיִצְטָרֵךְ מֹשֶׁה לְתַרְגֵּם לָהֶם כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עַד שֶׁיָּבִינוּ אוֹתוֹ מִמֹּשֶׁה. וְכָךְ הֵם מְפָרְשִׁים מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (שמות י"ט:י"ט) וְעַל כֵּן הָיוּ בָּהֶם דִּבְרֵי ה' עִם מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כֵּן. וְהַכַּוָּנָה הָיְתָה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם נְבִיאִים בֶּאֱמוּנַת ה' וּבְאִסּוּר ע"ז, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (שם ט), לְפִי שֶׁהֵם הָעִקָּר לְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים" (דברים ד י). אֲבָל בִּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת יְקַבְּלוּ מִפִּי מֹשֶׁה בֵּאוּרָן עִם שְׁמִיעָתָם קוֹל הַדְּבָרִים, וּבִשְׁאָר הַמִּצְוֹת יַאֲמִינוּ בְּמֹשֶׁה בַּכֹּל: