רמב"ן על שמות כא:א

1טַעַם וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם , כִּי רָצָה לְהַקְדִּים לָהֶם הַמִּשְׁפָּטִים, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן בִּידִיעַת ה', וְהַשֵּׁנִי בְּאִסּוּר ע"ז, חָזַר וְצִוָּה אֶת מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם (שמות כ':כ"ב), שֶׁתַּזְהִירֵם אַתָּה עוֹד שֶׁיִּתְּנוּ לִבָּם לְמָה שֶׁרָאוּ וְיִזָּהֲרוּ בַּמִּצְוֹת הָאֵלּוּ שֶׁצִּוִּיתִים, כִּי אַתֶּם רְאִיתֶם , כְּנֶגֶד דִּבּוּר אָנֹכִי , וְלֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי כְּנֶגֶד לֹא יִהְיֶה לְךָ , לְהַשְׁלִים עִנְיַן ע"ז, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים כְּנֶגֶד לֹא תַחְמֹד , כִּי אִם לֹא יֵדַע הָאָדָם מִשְׁפַּט הַבַּיִת אוֹ הַשָּׂדֶה וּשְׁאָר הַמָּמוֹן יַחְשֹׁב שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְיַחְמְדֵהוּ וְיִקָּחֵהוּ לְעַצְמוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם , מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים יַנְהִיגוּ אוֹתָם בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יַחְמְדוּ מַה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם מִן הַדִּין. וְכֵן אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (שמות ל טו) כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בַּמִּשְׁפָּט, לָכֵן נָתַן הקב"ה דִּינִין אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְכֵן יְפָרֵשׁ בְּאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים הַמִּשְׁפָּט בַּעֲבוֹדָה זָרָה (שמות כ"ב:י"ט), וּבִכְבוֹד הָאָב (שם כא טו יז), וְהָרְצִיחָה (שם כא יב יד), וְהַנִּאוּף (שם כב יח), הַנִּזְכָּרִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: וְדָרְשׁוּ "לִפְנֵיהֶם" וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִם (תנחומא א, גיטין פח:), מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות ט"ו:כ"ה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט", וְאָמַר "לִפְנֵיהֶם", שֶׁהֵם יִהְיוּ הַדַּיָּנִין, כִּי עַל הַשּׁוֹפֵט יָבֹא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה, "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים" (דברים יט יז), "עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט" (במדבר לה יב), "לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (אסתר א יג) וְדָרְשׁוּ עוֹד (שם) "לִפְנֵיהֶם", וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכָּתַב בַּמִּשְׁפָּטִים "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות כ"א:ו'), "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" (שמות כ"ב:ח'), וְכָתוּב גַּם כֵּן "וְנָתַן בִּפְלִילִים" (שמות כ"א:כ"ב), שֶׁהֵם הַדַּיָּנִין הַמֻּמְחִין הַסְּמוּכִים עַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: וּלְכָךְ אָמַר בְּכָאן שֶׁהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה יָשִׂימוּ אוֹתָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שֶׁיַּזְכִּיר, וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִם, וְלֹא לִפְנֵי מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹפֵט עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְהוּא הֶדְיוֹט לָזֶה, שֶׁאָסוּר לָבֹא בְּפָנָיו כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָבֹא לִפְנֵי הַגּוֹיִם ואע"פ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהַהֶדְיוֹט הַזֶּה יוֹדֵעַ שׁוּרַת הַדִּין וְיָדִין לוֹ כַּהֹגֶן, אֲבָל הוּא אָסוּר לְשׁוּמוֹ דַּיָּן וְלִצְעֹק לוֹ שֶׁיָּכוֹף אֶת בַּעַל דִּינוֹ לָדוּן לְפָנָיו, וְהַהֶדְיוֹט עַצְמוֹ אָסוּר לָדוּן לָהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה כְּאַחַת, יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִם רָצוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין לָבֹא לִפְנֵי הַהֶדְיוֹט שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מֻתָּר הוּא, וּבִדְקִבְּלוּם עִלָּוַיְהוּ דִּינוֹ דִּין, אֲבָל לִפְנֵי הַגּוֹיִם אֲסוּרִין הֵם לָבֹא לְפָנָיו שֶׁיָּדוּן לָהֶם בְּדִינֵיהֶם לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ הָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵנוּ בְּאוֹתוֹ עִנְיָן: