רמב"ן על שמות כא:ז

1לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים כִּיצִיאַת עֲבָדִים כְּנַעֲנִים בְּשֵׁן וָעַיִן. לְשׁוֹן רַשִׁ"י. (רש"י על שמות כ"א:ז') וְכֵן דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (במכילתא כאן). וְכָךְ הוּא, שֶׁאֵין עֶבֶד עִבְרִי נִקְרָא עֶבֶד סְתָם. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, וְלָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר כֵּן. וְאוּלַי שֶׁלֹּא נָדוּן בָּעִבְרִיָּה שֶׁתֵּצֵא גַּם בְּשֵׁן וָעַיִן בְּק"ו מִן הַכְּנַעֲנִית. וְאָמַר זֶה בָּעִבְרִיָּה, וְהִקִּישׁ אֵלֶיהָ הָעִבְרִי: אֲבָל בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת כָּתַב, מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאַת הָעֲבָדִים בְּשֵׁן וָעַיִן קְנָס הוּא וְאֵין לְמֵדִין מִן הַקְּנָסוֹת, עָשָׂה זֶה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, יַזְהִיר אֶת הָאָדוֹן שֶׁאִם בָּא לְהוֹצִיאָהּ מֵרְשׁוּתוֹ בְּשֵׁן וָעַיִן שֶׁיַּעֲבֹר בְּלָאו, אֲבָל יְשַׁלֵּם דְּמֵי הַשֵּׁן וְהָעַיִן, וְתִהְיֶה עִמּוֹ לְיִעוּד עַד הַזְּמַן, כִּי יִהְיֶה זֶה רָעָה רַבָּה שֶׁהִפִּיל אֶת שִׁנָּהּ בְּכַעְסוֹ עִמָּהּ וְיוֹצִיאֶנָּה מִבֵּיתוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה מְיַחֶלֶת לְיִעוּדוֹ לְאַחַר שֶׁפָּגַם אוֹתָהּ. וְעוֹד, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת יִהְיוּ דְּמֵי הַנֶּזֶק בְּרָאשֵׁי הָאֵיבָרִים יוֹתֵר מִדְּמֵי עֲבוֹדָתָהּ בִּהְיוֹת קָרוֹב לָבֹא עַתָּה. וְהֶחְמִיר הַכָּתוּב עַל הָאָדוֹן בְּלָאו, שֶׁלֹּא יִגְזֹל מִמֶּנָּה דְּמֵי רָאשֵׁי אֵבָרֶיהָ אֲפִלּוּ יִרְצֶה לְהוֹצִיאָהּ בָּהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁהַהוֹצָאָה עַצְמָהּ אֲסוּרָה עָלָיו עַד הַזְּמַן, כִּי חִיְּבוֹ הַכָּתוּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְלַעֲמֹד עִמּוֹ אוּלַי תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וְתִתְיַעֵד, כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר בְּלָאו בִּשְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. וְלָזֶה הַדַּעַת יִמָּנֶה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים בִּכְלַל שס"ה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה: