רמב"ן על שמות כב:ב

1אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו אֵין זֶה אֶלָּא כְּמִין מָשָׁל וכו' (לשון רש"י וכדמסיים להלן) וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:ב') שֶׁתִּרְגֵּם "אִם עֵינָא דְּסָהֲדַיָּא נְפַלַת עֲלוֹהִי", לָקַח לוֹ שִׁטָּה אַחֶרֶת לוֹמַר שֶׁאִם מְצָאוּהוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת כְּנֶגְדּוֹ הִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ דָּמִים לוֹ, חַיָּב עָלָיו אִם הֲרָגוֹ, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוֹאִים שֶׁאֵין הַגַּנָּב בָּא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת וְלֹא יַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַבַּיִת. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ"ב:ב'). וַאֲנִי תָּמֵהַּ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאָמַר לְמַעְלָה אֵין לוֹ דָּמִים, לְפָטְרוֹ עַל הֲרִיגָתוֹ, וַדַּאי בְּשֶׁהִתְרוּ בּוֹ, שֶׁאֵין רוֹצֵחַ חַיָּב מִיתָה לְעוֹלָם אֶלָּא בְּהַתְרָאָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֵין לוֹ דָּמִים אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ דָּמוֹ מִידֵי שָׁמַיִם, לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לְהָרְגוֹ, זֶה אֵינֶנּוּ אֱמֶת, אֶלָּא הַכָּתוּב הָרִאשׁוֹן פּוֹטְרוֹ בְּכָל עִנְיָן, מִידֵי שָׁמַיִם וּמִב"ד בְּהַתְרָאָה, וְהַשֵּׁנִי מְחַיְּבוֹ בְּדִין שְׁנֵיהֶם: וְאוּלַי יִתְכַּוֵּן הָרַב לוֹמַר שֶׁאִם מְצָאוּהוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת וְהִכִּירוּהוּ, וְהַגַּנָּב יָדַע בָּהֶם, אֵינוֹ בָּא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת עַכְשָׁו, שֶׁכְּבָר רָאָה שֶׁהִכִּירוּהוּ הָעֵדִים, וְאִם יַהֲרֹג יָבֹאוּ עֵדִים לְב"ד וְיַהַרְגוּהוּ. וְזֶה טַעַם אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו , כִּי בַּלַּיְלָה שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ הָעֵדִים יַהַרְגֶנּוּ לְבַעַל הַבַּיִת וְיִבְרַח: וְעַל דַּעְתִּי נִתְכַּוֵּן אוּנְקְלוֹס לוֹמַר שֶׁאִם יָצָא הַגַּנָּב מִן הַמַּחְתֶּרֶת, וּבָא זֶה לוֹמַר עָלָיו יֵשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, דָּמִים לוֹ כִּשְׁאָר הַחַיִּים, וְאֵינוֹ מֻתָּר לְהָרְגוֹ, וְאִם הֲרָגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו, אֲבָל יְשַׁלֵּם אִם לָקַח מִשָּׁם דָּבָר. וְאָמַר הַכָּתוּב "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו", שֶׁדִּבֵּר בַּהוֹוֶה, שֶׁדֶּרֶךְ בָּאֵי מַחְתֶּרֶת לָבֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵין אָדָם מַכִּיר בָּהֶם, וְהַהוֹרְגָן שָׁם פָּטוּר וּמֻתָּר, אֲבָל הַמִּתְעַכֵּב שָׁם עַד זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו הוּא מִטַּמֵּר וְיוֹצֵא וּבוֹרֵחַ לְנַפְשׁוֹ. וְאִם בָּא לְחַיְּבוֹ עַל פִּי עֵדִים אֵינוֹ מִתְחַיֵּב מִיתָה לֹא בְּב"ד וְלֹא בְּיַד בַּעַל הַבַּיִת: וְאִם כֵּן עַל דַּעַת הָאוֹמֵר בַּתַּלְמוּד (סנהדרין עב) שֶׁהַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת וְנָטַל כֵּלִים וְיָצָא פָּטוּר, בְּדָמִים קְנָנְהוּ, יִהְיֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ חוֹזֵר לְמַעְלָה אֶל "כִּי יִגְנֹב אִישׁ" (שמות כ"א:ל"ז), כְּדֶרֶךְ "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" (דברים טו יז): וְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט יְדוּעָה, יֹאמַר, שֶׁאִם חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים וְנִמְצָא בַּמַּחְתֶּרֶת בַּלַּיְלָה יֵהָרֵג, וְאִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּנָּב וְאָדָם רוֹאֵהוּ וּמַכִּירוֹ, לֹא יֵהָרֵג, אֲבָל יְשַׁלֵּם מַה שֶׁגָּנַב וְהוֹצִיא מִשָּׁם בַּיּוֹם. וְטַעַם "הַשֶּׁמֶשׁ", הָאוֹר לְעֵינֵי הָרוֹאִים, וְכֵן "לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת" (שמואל ב י"ב:י"א), בְּגָלוּי. וְטַעַם הַדִּין הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ, כִּי זֶה יַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַבַּיִת, וְזֶה יִבְרַח מִמֶּנּוּ: