רמב"ן על שמות כב:כ

1כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא הֻכְשְׁרוּ כָּל הַגֵּרִים בַּעֲבוּר הֱיוֹתֵנוּ גֵּרִים בְּאֶרֶץ זְמַן, וְאֵין טַעַם שֶׁיִּהְיוּ מֻבְטָחִים לְעוֹלָם בַּעֲבוּר כֵּן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כִּי הוּא טַעַם לְלֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ, יַזְהִיר שֶׁלֹּא תּוֹנֶה אוֹתוֹ בְּהוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁאִם הוֹנִיתוֹ אַף הוּא יָכֹל לְהוֹנוֹתְךָ וְלוֹמַר לְךָ אַף אַתָּה מִגֵּרִים בָּאתָ, מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ. ור"א אָמַר (אבן עזרא על שמות כ"ב:כ') זְכֹר כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם כָּמוֹהוּ. וְאֵין בְּכָל זֶה טַעַם כְּעִקָּר: וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי יֹאמַר, לֹא תּוֹנֶה גֵּר וְלֹא תִּלְחָצֶנּוּ וְתַחְשֹׁב שֶׁאֵין לוֹ מַצִּיל מִיָּדְךָ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁהֱיִיתֶם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְרָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֶתְכֶם וְעָשִׂיתִי בָּהֶם נְקָמָה, כִּי אֲנִי רוֹאֶה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וַאֲנִי מַצִּיל כָּל אָדָם מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ, וְכֵן הָאַלְמָנָה וְהַיָּתוֹם לֹא תְּעַנּוּ כִּי אֶשְׁמַע צַעֲקָתָם, שֶׁכָּל אֵלֶּה אֵינָם בּוֹטְחִים בְּנַפְשָׁם, וְעָלַי יִבְטְחוּ: וּבַפָּסוּק הָאַחֵר הוֹסִיף טַעַם, "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כ"ג:ט'). כְּלוֹמַר, יְדַעְתֶּם כִּי כָל גֵּר נַפְשׁוֹ שְׁפָלָה עָלָיו וְהוּא נֶאֱנָח וְצוֹעֵק וְעֵינָיו תָּמִיד אֶל ה' וִירַחֵם עָלָיו כַּאֲשֶׁר רִחֵם עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב':כ"ג) "וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּצְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה". כְּלוֹמַר לֹא בִּזְכוּתָם רַק שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם מִן הָעֲבוֹדָה: