רמב"ן על שמות כב:כח

1מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר מָצִינוּ מְלֵאָה בַּזֶּרַע, "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע" (דברים כב ט), וְעוֹד "כַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב" (במדבר יח כז), הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר" (יואל ב כד). וְהַנִּרְאֶה לִי בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה כִּי יִקָּרֵא פְּרִי הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶם תְּבוּאָה, בַּעֲבוּר שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ כְּאַחַת אֶל הַבָּתִּים. וְתִקָּרֵא ג"כ אָסִיף, "אֹסֶף בְּלִי יָבֹא" (ישעיה לב י), "וְחַג הָאָסִיף" (שמות כ"ג:ט"ז), וּלְכָךְ תִּקָּרֵא "מְלֵאָה", כִּי לְאֹסֶף הַדָּבָר וְקִבּוּצוֹ יִקָּרֵא מִלּוּי, "אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים" (ישעיה לא ד), "קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא" (ירמיה יב ו), "יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן" (איוב טז י), יֵאָסְפוּ וְיָבֹאוּ, וְכֵן "וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" (בראשית מח יט), קִבּוּץ וְרִבּוּי עַמִּים: וְעוֹד יִתָּכֵן שֶׁתִּקָּרֵא מְלֵאָה, בְּכִנּוּי לִבְרָכָה, שֶׁיִּמָּלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהַיְּקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וּמִלֵּא יָדוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר וּבוֹצֵר, כִּי כַאֲשֶׁר תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם, יֹאמַר "יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר" (תהלים קכט ו-ז), וְהַמִּתְבָּרֶכֶת יִקְרְאוּ מְלֵאָה. וְיִהְיֶה "דִּמְעֲךָ" רֶמֶז לְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, מֻשְׁאָל מִן דִּמְעַת הָעַיִן, בַּעֲבוּר שֶׁיִּדְמֶה לָהּ בְּרִדְתּוֹ טִפּוֹת, אוֹ שֶׁכָּל טִפּוֹת הַיּוֹרְדוֹת שְׁמָם דִּמְעָה, "וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה" (ירמיה יג יז) טִפּוֹת מַיִם, וְאֵינֶנּוּ שֵׁם לַבֶּכִי בִּלְבַד. וְעִנְיַן הַכָּתוּב, כִּי כַּאֲשֶׁר תֶּאֱסֹף פְּרִי הַשָּׂדֶה וְיִמָּלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר, וְתִדְרֹךְ הַנִּסְחָטִים שֶׁתִּזַּל דִּמְעָתָהּ, וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, לֹא תְּאַחֲרֵם בְּיָדְךָ, כִּי בְּרֵאשִׁיתָם תִּתְּנֵם לִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יח ד): וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (במכילתא כאן) "לֹא תְאַחֵר" שֶׁלֹּא תְּאַחֵר הַמֻּקְדָּם, וְלֹא פֵּרֵשׁ אֵיזֶהוּ, כִּי בְּכָאן יַזְהִיר בַּמִּצְוֹת דֶּרֶךְ כְּלָל וְאַחַר כֵּן יְבָאֲרֵם. וְהֵם סִדְּרוּ בִּכּוּרִים וּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, מִטְּעָמִים שֶׁדָּרְשׁוּ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (תרומות פ"ג מ"ז) מִנַּיִן שֶׁיִּקְדְּמוּ בִּכּוּרִים לִתְרוּמָה, זֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית וְזֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית, אֶלָּא יִקְדְּמוּ בִּכּוּרִים שֶׁהֵם בִּכּוּרִים לַכֹּל, וּתְרוּמָה לָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא רֵאשִׁית, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רֵאשִׁית: וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:כ"ח) תִּרְגֵּם "בִּכּוּרָךְ וְדִמְעָךְ", וּפירש"י (רש"י על שמות כ"ב:כ"ח) מְלֵאָתְךָ , חוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֶיךָ כְּשֶׁתִּתְמַלֵּא תְבוּאָתְךָ וְתִתְבַּשֵּׁל וְהֵם בִּכּוּרִים. וְדִמְעֲךָ , הִיא תְּרוּמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ לְשׁוֹן דֶּמַע. וְכֵן בַּמְּכִילְתָּא (כאן) "מְלֵאָתְךָ", אֵלּוּ בִּכּוּרִים הַנִּטָּלִין מִן הַמָּלֵא, "וְדִמְעֲךָ" זוֹ תְּרוּמָה. וְאוּלַי כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְדַעְתָּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה הַבִּכּוּרִים מְלֵאָה בַּעֲבוּר שֶׁנִּטָּלִין מִן הַמָּלֵא, יִקְרְאוּ הַתְּרוּמָה דִּמְעָה בַּעֲבוּר שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, לֹא פְּרִי: וְהִזְכִּיר שְׁנֵי הַמִּינִין מִמֶּנָּה, לִרְמֹז כִּי דִּינָהּ לְהַפְרִישָׁהּ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, אֵין חִיּוּב לְהַקְדִּימָהּ בַּעֲנָבִים וְזֵיתִים. וְהִנֵּה לֹא יַזְכִּיר הַמִּצְוֹת בְּכָאן רַק בְּרֶמֶז, כְּאוֹמֵר הִזָּהֵר בַּמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (שמות כ"א:י"ג) "וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם", כִּי הָיָה זֶה לְכָתְבָם לְאֵלּוּ הַמִּצְוֹת בְּסֵפֶר הַבְּרִית אֲשֶׁר יַזְכִּיר בַּפָּרָשָׁה הָאַחֶרֶת (שמות כ"ד:ז'), וְעוֹד יַחְזֹר וִיבָאֲרֵם כֻּלָּם בְּמָקוֹם אַחֵר כָּל אַחַת: