רמב"ן על שמות כד:יג

1וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ לֹא יָדַעְתִּי מַה טִיבוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בְּכָאן, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד מְלַוֶּה אֶת הָרַב עַד מְקוֹם הַגְבָּלַת תְּחוּמֵי הָהָר שֶׁאֵין רַשַּׁאי לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּמִשָּׁם וַיַּעַל מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל הָאֱלֹהִים, וִיהוֹשֻׁעַ נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה" (שמות ל"ב:י"ז), לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ"ד:י"ג). וְעַל דַּעְתִּי הָיָה יְהוֹשֻׁעַ מִכְּלַל שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים, כִּי אֵין בְּיִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים זְקֵנִים רְאוּיִים לְקָרְבָה אֶל הָאֱלֹהִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְכַאֲשֶׁר פֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מֵהֶם הָיָה מְלַוֶּה אֶת רַבּוֹ עַד הַגְּבוּל. וְאַל תַּקְשֶׁה עָלַי מִמַּאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ בְּעֹנֶשׁ הַזְּקֵנִים הָאֵלּוּ בְּתַבְעֵרָה (תנחומא בהעלותך טז), כִּי יֹאמְרוּ כֵּן עַל כֻּלָּן חוּץ מִיְּהוֹשֻׁעַ, לְפִי שֶׁהָיָה רָאוּי לְמַרְאוֹת אֱלֹהִים וּלְכָל נְבוּאָה: