רמב"ן על שמות כח:ל

1וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים סָבַר רַבִּי אַבְרָהָם לְהִתְחַכֵּם בְּעִנְיַן הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וְאָמַר (שמות כ"ח:ו') כִּי הֵם מַעֲשֵׂה אֻמָּן כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיָנָם כִּי חָשַׁב שֶׁהֵם עַל הַצּוּרוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ בַּעֲלֵי הַכּוֹכָבִים לָדַעַת מַחְשֶׁבֶת הַשּׁוֹאֵל. וְלֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל הֵם כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ"ח:ל'), כְּתָב שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ (תיב"ע) נָתוּן בֵּין כִּפְלֵי הַחֹשֶׁן, וּלְכָךְ הֻצְרַךְ לִהְיוֹת כָּפוּל (שמות כ"ח:ט"ז). וְהָרְאָיָה, כִּי לֹא נִזְכְּרוּ אוּרִים וְתֻמִּים כְּלָל בְּמַעֲשֵׂה הָאֻמָּנִים, וְלֹא הִזְכִּירָם לָהֶם בַּצַּוָּאָה וְלֹא בַּמַּעֲשֶׂה כְּלָל. וּפֵרֵט בַּבְּגָדִים "וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפוֹד" (שמות ל"ט:ב'), "וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן" (שם ח), וְלֹא אָמַר וַיַּעַשׂ הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וְאִלּוּ הָיוּ מַעֲשֵׂה חָרָשׁ חָכָם הָיָה מַאֲרִיךְ בָּהֶם יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וְאִם אוּלַי יִרְצֶה לְקַצֵּר בָּהֶם לְעָמְקָם הָיָה אוֹמֵר וְעָשִׂיתָ אוּרִים וְתֻמִּים כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם אוֹ כֶּסֶף מְזֻקָּק: וְעוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה כִּי לֹא הִזְכִּיר בְּהֵ"א הַיְּדִיעָה אֶחָד מִכָּל הַכֵּלִים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ כְּבָר, אֲבָל אָמַר "וְעָשׂוּ אֲרוֹן" (שמות כ"ה:י'), "וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן" (שם כג), "וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת" (שם לא), וְכֵן כֻּלָּם וּבַמִּשְׁכָּן אָמַר "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה" (שם כו א), בַּעֲבוּר שֶׁכְּבָר הִזְכִּירוֹ "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שם כה ח). וְהִנֵּה בָּאוּרִים וְתֻמִּים אָמַר (כאן) "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים", לֹא צִוָּה אֹתוֹ בַּעֲשִׂיָּתָם, וְהִזְכִּירָם הַכָּתוּב בְּהֵ"א הַיְּדִיעָה, וְלֹא הִזְכִּירָם הַכָּתוּב רַק בְּמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, שֶׁאָמַר בַּצַּוָּאָה "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט", וּבַמַּעֲשֶׂה "וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים" (ויקרא ח ח), כִּי לֹא הָיוּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן וְלֹא הָיָה לָאֻמָּנִים וְלֹא לִקְהַל יִשְׂרָאֵל בָּהֶם מַעֲשֶׂה וְלֹא נְדָבָה כְּלָל, אֲבָל הֵם סוֹד מָסוּר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהוּא כְּתָבָם בִּקְדֻשָּׁה, אוֹ הָיוּ מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם, וּלְכָךְ יַזְכִּירֵם סְתָם וּבִידִיעָה, כְּמוֹ וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים (בראשית ג כד): וְהִנֵּה מֹשֶׁה לָקַח כְּתָב הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים וְהִנִּיחָם שָׁם בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אַחֲרֵי שֶׁהִלְבִּישׁ אֶת אַהֲרֹן הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ויקרא ח ז ח) "וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד, וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת הַחֹשֶׁן וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים", כִּי לְאַחַר כֵּן נְתָנָם בֵּין כִּפְלֵי הַחֹשֶׁן: וְהָעִנְיָן הוּא, כִּי הָיוּ שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, מִכֹּחָם יָאִירוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵאַבְנֵי הַחֹשֶׁן אֶל עֵינֵי הַכֹּהֵן הַשּׁוֹאֵל בְּמִשְׁפָּטָם (במדבר כז כא) וְהַמָּשָׁל, כִּי כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ "מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם" (שופטים א א). הָיָה הַכֹּהֵן מְכַוֵּן בַּשֵּׁמוֹת שֶׁהֵם הָאוּרִים, וְהֵאִירוּ לְעֵינָיו אוֹתִיּוֹת יְהוּדָה, וְיוֹ"ד מִלֵּוִי, וְעַיִ"ן מִשִּׁמְעוֹן, וְלָמֶ"ד מִלֵּוִי, וְהֵ"א מֵאַבְרָהָם הַכָּתוּב שָׁם עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (יומא עג:). אוֹ שֶׁהֵאִירָה פַּעַם אַחֶרֶת לְנֶגֶד עֵינָיו הֵ"א מִיהוּדָה. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת אֶל עֵינֵי הַכֹּהֵן עֲדַיִן לֹא יָדַע סִדּוּרָן, כִּי מִן הָאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר סִדְּרוּ מֵהֶן "יְהוּדָה יַעֲלֶה" הָיָה אֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת מֵהֶם "הויהד עליה", אוֹ "היעל ידוהה", וְתֵבוֹת אֲחֵרוֹת רַבּוֹת מְאֹד, אֲבָל הָיוּ שָׁם שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲחֵרִים נִקְרָאִים "תֻּמִּים", מִכֹּחָם יִהְיֶה לֵב הַכֹּהֵן תָּמִים בִּידִיעַת עִנְיַן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵאִירוּ לְעֵינָיו. כִּי כַּאֲשֶׁר כִּוֵּן בִּשְׁמוֹת הָאוּרִים וְהֵאִירוּ, חוֹזֵר מִיָּד וּמְכַוֵּן בִּשְׁמוֹת הַתֻּמִּים. וְעוֹדָם הָאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת לְעֵינָיו, וְיָבֹא בְּלִבּוֹ שֶׁחִבּוּרָם "יְהוּדָה יַעֲלֶה". וְזֹאת מַדְרֵגָה מִמַּדְרֵגוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הִיא לְמַטָּה מִן הַנְּבוּאָה, וּלְמַעְלָה מִבַּת קוֹל שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בְּבַיִת שֵׁנִי לְאַחַר שֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה וּפָסְקוּ אוּרִים וְתֻמִּים כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (שם כא:): וְאֶפְשָׁר שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה בַּחֹשֶׁן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים הָיוּ נוֹדָעִים בְּמָסֹרֶת מִמֶּנּוּ לִגְדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּסָרָם לָהֶם עִם סִתְרֵי תּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ הָיָה בְּיַד דָּוִד אֵפוֹד (שמואל א כ"ג:ו'), וְהָיָה כִּדְמוּת אֵפוֹד מֹשֶׁה, וּבוֹ חֹשֶׁן כִּדְמוּת חֹשֶׁן הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל נִרְאֶה שֶׁהָיוּ בַּד, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל (שם ב יח) "נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד", וְאָמַר בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים (שם כב יח) "שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד", וְיַלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶת הַכֹּהֵן שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וְשׁוֹאֲלִים בּוֹ וְנַעֲנִין לִפְעָמִים, כַּאֲשֶׁר חָשַׁב בָּזֶה ר"א. וּמַה שֶׁאָמַר שֶׁאִלּוּ רָאָה תְּשׁוּבַת רַבֵּנוּ הַאיֵי לֹא אָמַר כָּכָה, כְּבָר רְאִינוּהָ וַחֲשַׁבְנוּהָ, וְיָדַעְנוּ כִּי ר"א לֹא נִתְכַּוֵּן אֵלֶיהָ: