רמב"ן על שמות לב:כא

1מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה כַּמָּה יִסּוּרִים סָבַלְתָּ שֶׁיִּסְּרוּךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבִיא עֲלֵיהֶם חֵטְא זֶה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ב:כ"א). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי, כִּי הַחֵטְא הַזֶּה מִן הַחֲטָאִים שֶׁיֵּהָרֵג עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבֹר. וְאוּלַי אָמַר לוֹ כֵּן לְהַגְדִּיל אַשְׁמָתוֹ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הוּא כְּמוֹ "מֶה עָשִׂיתִי מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי" (שמואל א כ':א'). יֹאמַר, מַה שִׂנְאָה הָיְתָה לְךָ עִם הָעָם הַזֶּה כִּי סִבַּבְתָּ לְהַשְׁמִידָם וּלְכַלּוֹתָם. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ וְלִמְכַפֵּר (שמו"ר ג כא), וְהָיָה רָאוּי שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ כֵּן. כְּלוֹמַר, נָהַגְתָּ עִמָּהֶם כְּאוֹיֵב הֶחָפֵץ בְּרָעָתָם, לֹא פָּשְׁעוּ וְלֹא חָטְאוּ לְךָ. וְהִנֵּה הָיָה רָאוּי מֹשֶׁה לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ תְּחִלָּה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא הוּא, וְאַחֲרֵי כֵן יַאֲשִׁים אוֹתוֹ עַל אַשְׁמַת הָעָם, וְיֹאמַר, אֵיךְ חָטָאתָ הַחֲטָאָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לֵאלֹהִים, וְגַם הִכְשַׁלְתָּ רַבִּים וְהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם חֲטָאָה גְּדוֹלָה, אֲבָל מֹשֶׁה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ נָהַג כָּבוֹד בְּאָחִיו הַגָּדוֹל וְלֹא הִזְכִּיר לוֹ רַק מִכְשׁוֹל הָעָם. וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם מֹשֶׁה נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בְּצִדְקַת אָחִיו שֶׁכַּוָּנָתוֹ לֹא הָיְתָה רָעָה, אֲבָל עַל אַשְׁמַת הָעָם הֶאֱשִׁים אוֹתוֹ, כִּי הָיָה רָאוּי לְהוֹכִיחָם וְהֵם נִכְשְׁלוּ עַל יָדוֹ. וְהוּא הֵשִׁיב שֶׁהִטְעוּהוּ בְּדִבְרֵיהֶם: