רמב"ן על שמות לב:כה

1וְטַעַם וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לוֹמַר כִּי אע"פ שֶׁהִתְנַצֵּל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא פָּשַׁע בָּהֶם רָאָה מֹשֶׁה בְּלִבּוֹ אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה, כְּעִנְיַן "וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי" (משלי א כה), כְּמוֹ שֶׁאָמַר "כִּי הִפְרִיעַ בִּיהוּדָה וּמָעוֹל מַעַל בַּה'" (דהי"ב כח יט): כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן וּבִטֵּל מֵהֶם כָּל עֵצָה וּמוּסָר, וְהִנֵּה הֵם כַּצֹּאן הַנְּפוֹצִים עַל הֶהָרִים (מלכים א כ"ב:י"ז) בְּלֹא יוֹעֵץ וּמַדְרִיךְ. וְאָמַר זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהָעֵגֶל מוֹרֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה הֵם כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם עֵצָה וְלֹא יֵדְעוּ הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָּהּ וְהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן, כִּי מֵהֶם חֲשָׁבוּהוּ לְטוֹבָה, כְּפִי סְבָרָתָם, וּמֵהֶם לְרָעָה גְּמוּרָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם פּוֹנֶה לְדַרְכּוֹ:

2וְאָמַר לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם כִּי אֲפִלּוּ אוֹתָם אֲשֶׁר אֵין מַחְשַׁבְתָּם רָעָה יוֹצִיאוּ עֲלֵיהֶם לְדוֹרוֹת שֶׁמֶץ וְדִבָּה, וְהִנֵּה כָּל הָעָם פְּרוּעַ עֵצָה וּמוּסָר, מֵהֶם לְרָעָה, וּמֵהֶם לְהֵעָלוֹת עַל שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת עָם. וְאָמַר זֶה כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, לוֹמַר כִּי לְכֻלָּם חָטָא. וְזֶה כְּדַעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ל"ב:כ"ה) שֶׁתִּרְגֵּם "לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" - "לְאַפָּקָא שׁוֹם בִּישׁ בְּדָרֵיהוֹן". וּלְפִי שֶׁאָמַר "בְּדָרֵיהוֹן" נִרְאֶה שֶׁרָצָה לְפָרֵשׁ כִּי הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ יִהְיֶה שֶׁמֶץ רָעָה בְּדוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי יֹאמְרוּ לֹא לְחִנָּם עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הָעֵגֶל וַעֲבָדוּהוּ, רַק שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ כִּי הוּא אֲשֶׁר הֶעֱלָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמָצְאוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ תּוֹעֶלֶת לָהֶם, וְאַף אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה כֵּן, כִּי טוֹב לָנוּ לְעָבְדוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיָה הַדָּבָר בְּיָרָבְעָם שֶׁאָמַר "רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מלכים א י"ב:כ"ח), רָאָה מֹשֶׁה כִּי לְדוֹרוֹת יִפְשְׁעוּ בּוֹ:

3וְשִׁמְצָה עִנְיַן דִּבָּה רָעָה הוּא לְדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ל"ב:כ"ה), וְהוּא לָשׁוֹן מֻרְגָּל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁמֶץ פְּסוּל (פסחים ג:). וְאוּלַי לְדַעְתָּם מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (איוב ד יב), שֶׁלָּקְחָה אָזְנוֹ פְּגַם הָאָדָם וְדֹפִי שֶׁבּוֹ, לוֹמַר אַף כִּי שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם (שם פסוק יח יט). וְכֵן "מַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ" (שם כו יד), שֶׁאֵין בְּכָל דְּרָכָיו דֹּפִי וְדִבָּה כְּלָל רַק שֶׁבַח וּתְהִלָּה. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁמֶץ לְשׁוֹן מִעוּט, לָקְחָה אָזְנִי מְעַט הֵימֶנּוּ, וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ, שֶׁכָּל הַנִּשְׁמָע וְהַנֶּאֱמָר בְּכֹחַ הָאֵל וּגְבוּרוֹתָיו דָּבָר מוּעָט הוּא כְּנֶגֶד גֹּדֶל מַעֲשָׂיו. וְכֵן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם , יֹאמַר כִּי פְּרָעֹה אַהֲרֹן לָעָם לְמַעֵט אוֹתָם בְּאוֹיְבֵיהֶם, כִּי הֶעָוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה יַמְעִיטֵם בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, אוֹ יַמְעִיט זְכוּתָם בְּבוֹאָם בַּמִּלְחָמָה עִם אוֹיֵב, וְהוּא כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט טו) "וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם", אוֹ כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה י כד) "יַסְּרֵנִי ה' אַךְ בְּמִשְׁפָּט אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִטֵנִי":