רמב"ן על שמות לב:כז

1וְטַעַם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּר שֶׁחָשְׁבוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל לִזְבּוֹחַ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶן בַּעֲבוּר שֶׁקִּצְּצוּ בַּנְּטִיעוֹת. וְעוֹד, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א יז). וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר בַּלְּוִיִּים "כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל" (במדבר טז ט), כִּי הָעֲבוֹדָה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלִשְׁמוֹ נִבְדְּלוּ בַּזְּכוּת הַזֹּאת:

2שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ הָיוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל רַבִּים וְלֹא יוּכְלוּ לַהֲבִיאָם לְב"ד, עַל כֵּן צִוָּה לְכָל בְּנֵי לֵוִי לַחְגֹּר חַרְבָּם, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מה:) שֶׁאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בְּמִיתָה הָאֲמוּרָה בּוֹ אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁתּוּכַל. וְהִנֵּה זֶה הוֹרָאַת שָׁעָה לְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהֶם הַתְרָאָה, כִּי מִי הִתְרָה בָּהֶם, אֲבָל הָיוּ בְּנֵי לֵוִי מַכִּירִים בְּאֵלּוּ הַנֶּהֱרָגִים שֶׁהֵם הָיוּ עוֹבְדָיו: וְעַל דַּעַת הָאוֹמֵר (יומא סו:) עֵדִים וְהַתְרָאָה בִּידֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ב:כ'), נֹאמַר שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לַחְגֹּר חַרְבָּם לִתְפֹּשׂ אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם לִפְנֵי מֹשֶׁה אוֹ סַנְהֶדְרִין, וַאֲשֶׁר מְצָאוּהוּ בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה הֲרָגוּהוּ בִּסְקִילָה כְּמִשְׁפַּט עוֹבְדֵי ע"ז, אוֹ שֶׁהָיְתָה מִיתָתָם בְּסַיִף כְּעִיר הַנִּדַּחַת. וְהִנֵּה כָּל בְּנֵי לֵוִי הָיוּ לַה' וּמַתְרִים בָּעָם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְלֹא יִזְבְּחוּ לוֹ, כִּי אַהֲרֹן לֹא צִוָּה לָחֹג בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר (יומא שם) זִבַּח וְקִטֵּר בְּסַיִף, גִּפֵּף וְנִשֵּׁק בְּמִיתָה, שָׂמַח בְּלִבּוֹ בְּהִדְרוֹקָן, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא. וְהִנֵּה הַכֹּל מַעֲשֵׂה שָׁעָה, כִּי אֵין מְגַפֵּף וּמְנַשֵּׁק בְּמִיתָה לְדוֹרוֹת (סנהדרין ס:): וְטַעַם

3וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו שֶׁלֹּא תַּחְמְלוּ וְלֹא תָּכֹסּוּ עַל אָח וְרֵעַ וְקָרוֹב. וְטַעַם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל , אֵינֶנּוּ מִמִּצְוַת "זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" (שמות כ"ב:י"ט), כִּי אֵין אֵלּוּ חַיָּבִין מִיתָה מִן הַדִּין, אֲבָל הִיא מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְלֹא נִכְתְּבָה, כִּי כַּאֲשֶׁר נִחַם הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד עַל הָרָעָה צִוָּה אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲכַלֶּה אוֹתָם תַּהֲרֹג אַתָּה אֶת עוֹבְדָיו בְּסַיִף, כְּדֶרֶךְ "קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר כה ד) וְהִנֵּה זֹאת הַמִּצְוָה כְּמִצְוַת "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ" (שמות ט"ז:ל"ב). וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי (לעיל י ב, יא א) כַּיּוֹצֵא בָּהֶם: