רמב"ן על שמות לד:ו

1וְטַעַם וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו שֶׁקִּיֵּם "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ".

2וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת הַלָּלוּ הֵן שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ, וַחֲכָמִים יִקְרְאוּ אוֹתָן מִדּוֹת (ר"ה יז:), כִּי הֵם מִדַּת בַּעַל הַתְּשׁוּבָה, וּמִדַּת רַחֲמָיו, וּמִדַּת טוּבוֹ, וְהַשֵּׁם הַמְּיֻחָד לֹא יִתְרַבֶּה בָּהֶן. וְהִנֵּה הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם מִקְרִים בָּאָדָם הֵן עֶשֶׂר מִדּוֹת רַחוּם וְחַנּוּן וְכוּ', וְהִנֵּה כֻּלָּן מִדּוֹת מִצַּד אֶחָד, וּמִצַּד אַחֵר הַשָּׁלֹשׁ הֵן שְׁמוֹת עֶצֶם, וְהָעֶשֶׂר מִדּוֹת. וְהַמִּדּוֹת נֶאֶמְרוּ עַל הַשֵּׁמוֹת, כִּי רַחוּם וְחַנּוּן וְאֶרֶךְ אַפַּיִם בְּאֵל עֶלְיוֹן, עַל כֵּן לֹא אָמַר מְרַחֵם וְחוֹנֵן וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם, כִּי הַשֵּׁם פָּעוּל לַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ.

3וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים בְּמִדַּת רַחֲמִים, שֶׁהוּא מַרְבֶּה הַחֶסֶד עַל גְּבוּרָתוֹ וְעֻזּוֹ וְהָאֱמֶת בְּרַחֲמָיו, וְנוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, כִּי זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל (תהלים צח ג). אוֹ נוֹצֵר, מַצְמִיחַ, מִן "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיה יא א). וּבְטוּבוֹ הוּא נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה , מִלְּשׁוֹן "אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא" וְגוֹ' (שם מו ד). וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה וּ פוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים פֵּרוּשׁ לַנְּשִׂיאוּת, וְיִקָּרֵא מִדָּה, כִּי יְנַקֶּה אוֹתוֹ בַּפְּקִידָה הַהִיא, וּמִפְּנֵי כִּי הַנְּשִׂיאוּת אֵינֶנּוּ שָׁוֶה בְּעָוֹן וָפֶשַׁע וּבְחַטָּאָה, אֲבָל בְּכָל אֶחָד עִנְיָן מְיֻחָד לוֹ, יִקָּרֵא בְּכָל אֶחָד מִדָּה אַחַת:

4וְהִנֵּה מֹשֶׁה הִשְׁתַּחֲוָה לַשֵּׁם שֶׁעָבַר עַל פָּנָיו וּבִקֵּשׁ שֶׁיֵּלֵךְ תָּמִיד בְּקִרְבָּם, וְיִסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם בְּכָל מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ, וְיַנְחִילֵם אֶת הָאָרֶץ. וְלֹא אָמַר וְלִפְשָׁעֵינוּ, כִּי לֹא יִתָּכֵן לִסְלֹחַ הַפְּשָׁעִים שֶׁהֵם הַמְּרָדִים, רַק שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָם וְלֹא יְכַלֵּם בָּהֶם. וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמְּךָ לָמָּה נִכְתְּבוּ שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית עַד אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא :