רמב"ן על שמות לה:כב

1וְטַעַם וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים בַּעֲבוּר כִּי הַנְּדָבָה בַּתַּכְשִׁיטִין הִיא מְצוּיָה אֵצֶל הַנָּשִׁים יוֹתֵר, וְכֻלָּן הָיוּ לָהֶן, וּפָרְקוּ נִזְמֵיהֶן וְטַבְּעוֹתֵיהֶן מִיָּד, וּבָאוּ תְּחִלָּה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ לָהֶם הֵבִיאוּ עִמָּהֶם, כִּי טַעַם "עַל הַנָּשִׁים" שֶׁהֵן הָיוּ שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וְהָאֲנָשִׁים נִטְפְּלוּ לָהֶן. וְכֵן "נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם" (ישעיה ז ב), כִּי הַמִּלְחָמָה הַהִיא לְאֶפְרַיִם, "וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן" (בראשית ל מ), "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב כ), וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאָמַר שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּחָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז וּבְכָל כְּלִי זָהָב כִּצְמִידִים וַעֲגִילִים, כִּי נִמְצְאוּ לְכֻלָּם כְּלֵי תַּכְשִׁיט. וְאָמַר כִּי יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵנִיפוּ תְּנוּפַת זָהָב שָׁבוּר אוֹ בְּמַטְבֵּעַ:

2וְאָמַר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן כִּי לֹא נִמְצְאוּ מֵאֵלֶּה רַק לְמִקְצָתָם: וְחָזַר וְאָמַר אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים כִּי הָיוּ יוֹתֵר מְעַטִּים שֶׁבְּיָדָם עֲצֵי שִׁטִּים: וְאָמַר כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת כִּי לְרֹב הָאֲנָשִׁים הָיָה כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת בְּמַטְבְּעוֹת וְכֵלִים, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר זֶה לְמַעְלָה (שמות ל"ה:כ"ב) עִם כְּלֵי הַזָּהָב, בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר שָׁם הַנָּשִׁים וְאֵין לָהֶם כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת רַק הַזָּהָב בַּתַּכְשִׁיטִין כַּאֲשֶׁר אָמַר (שמות ל"ב:ב') "נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם":

3וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לֹא הָיוּ רַבִּים כִּמְרִימֵי הַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת וְלֹא הָיְתָה הֲבָאַת הַזָּהָב מְרֻבָּה כַּכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת, עַל כֵּן תִּקָּרֵא זוֹ תְּנוּפָה וְזוֹ תְּרוּמָה, כִּי הַמֵּבִיא זָהָב יְנוֹפֵף יָדוֹ לַחֲשִׁיבוּת הַנְּדָבָה, אוֹ הַלּוֹקְחִים יָנִיפוּ הַזָּהָב לְהַרְאוֹתוֹ, לְשַׁבֵּחַ הַמֵּבִיא עַל נִדְבָתוֹ. וּבְפָרָשַׁת אֵלֶּה פְקוּדֵי (להלן לח כד, כט) יִקָּרֵא הַזָּהָב גַּם הַנְּחֹשֶׁת תְּנוּפָה, כִּי לֹא הִזְכִּיר שָׁם (שמות ל"ה:כ"ה-כ"ח) תְּרוּמָה כְּלָל, רַק "כֶּסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה". וְיִתָּכֵן שֶׁיִּקָּרֵא גַּם הַנְּחֹשֶׁת תְּנוּפָה, שֶׁהָיָה חָשׁוּב לָהֶם יוֹתֵר מִן הַכֶּסֶף, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה נִמְצָא בְּיָדָם מִמֶּנּוּ. אוֹ שֶׁהָיָה חָשׁוּב מְאֹד, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ח כז) "וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב":