רמב"ן על שמות לח:ח

1בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּיָדָן מַרְאוֹת שֶׁרוֹאוֹת בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מִתְקַשְּׁטוֹת וְאַף אוֹתָן לֹא עִכְּבוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מוֹאֵס בָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִין לְיֵצֶר הָרַע, אָמַר לוֹ הקב"ה אֵלּוּ חֲבִיבִין מִן הַכֹּל שֶׁעַל יְדֵיהֶן הֶעֱמִידוּ הַנָּשִׁים צְבָאוֹת רַבּוֹת בְּמִצְרַיִם וְכוּ', וְנַעֲשָׂה הַכִּיּוֹר מֵהֶם שֶׁהוּא לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ לְהַשְׁקוֹת מִן הַמַּיִם שֶׁבּוֹ לְאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ח:ח'): וְהַטַּעַם בַּמִּדְרָשׁ הַזֶּה (תנחומא פקודי י), שֶׁבְּכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן קִבְּלוּ הַתַּכְשִׁיטִין מִן הַנָּשִׁים, כְּדִכְתִיב (שמות ל"ה:כ"ב) "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים", וְהֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז, וְהַכּוּמָז כְּפִי מִדְרָשׁוֹ (במסכת שבת סד) יוֹתֵר נִמְאָס, אֲבָל שָׁם נִתְעָרְבָה כָּל הַנְּדָבָה, אֲבָל שֶׁיַּעֲשׂוּ כְּלִי מְיֻחָד מִן הַתַּכְשִׁיט הֶעָשׂוּי לְיֵצֶר הָרַע לֹא הָיָה מֹשֶׁה בּוֹחֵר בְּכָךְ עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ כֵן מִפִּי הַגְּבוּרָה: וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ יִתְפָּרֵשׁ לְפִי זֶה "אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". וְאוּלַי יֹאמַר שֶׁהֵבִיאוּ הַנָּשִׁים הַנְּדָבָה הַהִיא אֶל אֹהֶל מֹשֶׁה שֶׁקְּרָאוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, וְהוּא עַצְמוֹ קִבֵּל מֵהֶן עַל פִּי הַדִּבּוּר, כִּי אֹהֶל הַמִּשְׁכָּן לֹא נַעֲשָׂה עֲדַיִן: וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ל"ח:ח') תִּרְגֵּם "דְּאַתְיָאן לְצַלָּאָה לִתְרַע מִשְׁכַּן זִמְנָא", נוֹטִים דְּבָרָיו לְדִבְרֵי ר"א שֶׁאָמַר שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה עוֹבְדוֹת ה', וְסָרוּ מִתַּאֲוַת זֶה הָעוֹלָם, וְנָתְנוּ מַרְאוֹתֵיהֶן נְדָבָה, וּבָאוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמִּצְוֹת: וְיִתָּכֵן עוֹד שֶׁנֹּאמַר בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁעָשָׂה הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ מִמַּרְאוֹת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ מֵהֶן צָבָא גָּדוֹל וְנֶאֶסְפוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לָתֵת מַרְאוֹתֵיהֶן בְּנִדְבַת לִבָּן, וְהָיָה נְחֹשֶׁת הַמַּרְאוֹת נְחֹשֶׁת קָלָל מְמֹרָט וְיָפֶה מְאֹד, וְעַל כֵּן יִחֵד אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה לַכְּלִי הַזֶּה, וְהַנָּשִׁים בִּרְאוֹתָן כֵּן נֶאֱסָפוֹת וּבָאוֹת צְבָאוֹת צְבָאוֹת לָתֵת כֻּלָּן מַרְאוֹתֵיהֶן לְהֵעָשׂוֹת בָּהֶן כָּל הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ, וְגַם נָכוֹן הוּא שֶׁיִּתְכַּוְּנוּ בְּכָךְ מִתְּחִלָּה מִפְּנֵי עִנְיַן הַסּוֹטָה, וְהֵן קִבְּלוּ כֵן עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְהִתְנַדְּבוּ לָתֵת בּוֹ כָּל מַרְאוֹתֵיהֶן: