רמב"ן על שמות ד:ט

1וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת ; "וְהָיוּ" שְׁנֵי פְּעָמִים, נִרְאֶה בְּעֵינַי, אִלּוּ אָמַר וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאוֹר לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁבְּיָדוֹ הֵם נֶהְפָּכִים לְדָם, וְאַף כְּשֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ יִהְיוּ כַּהֲוָיָתָן, עַכְשָׁו "וְהָיוּ" הָאַחֲרוֹן מְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דָם עַד שֶׁהָיוּ בַּיַּבָּשָׁה לְשׁוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה. וְאֵין הַמַּשְׁמָעוּת הַזֶּה כֵּן כְּדִבְרֵי הָרַב. וְאֵין צָרִיךְ לְמִדְרָשׁוֹ, שֶׁכְּבָר מָצְאוּ בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן (הרד"ק בס' המכלול סא א) שֶׁדֶּרֶךְ הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת לִכְפֹּל תֵּבוֹת לְנַחֵץ וּלְחַזֵּק, אוֹ בַּעֲבוּר מִצּוּעַ אָרֹךְ שֶׁבָּא בֵּינֵיהֶם, וְכָמוֹהוּ "וְהָיָה עֶרְכְּךָ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף" (ויקרא כז ג). וְכֵן "וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ" (דברים יח ו), הֶחְזִיר וּבָא פַּעַם שֵׁנִית בַּעֲבוּר שֶׁהֶאֱרִיךְ בֵּנְתַיִם. וְכֵן "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה וַיֹּאמֶר בְּיַלְדְּכֶן" וְגוֹ' (לעיל א טו טז). "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (בראשית מו ב). וְכָעִנְיָן הַזֶּה רַבִּים: