רמב"ן על שמות ז:ג

1וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (שמו"ר ה ו) גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ בַּעֲבוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַדִּין, תַּחַת שֶׁהֶעֱבִידָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה. וְעוֹד שָׁם (יג ד) "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" (שמות י':א'), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ יִסָּתֵם פִּיהֶם שֶׁל מִינִין, אֶלָּא "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ" (משלי ג לד), מַתְרֶה בּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, וְהוּא נוֹעֵל בּוֹ דֶּלֶת מִן הַתְּשׁוּבָה כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ מַה שֶׁחָטָא. כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁשִּׁגֵּר הקב"ה אֶצְלוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הקב"ה אַתָּה הִקְשֵׁיתָ אֶת עָרְפְּךָ וְהִכְבַּדְתָּ אֶת לִבְּךָ, הֲרֵינִי מוֹסִיף לְךָ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתְךָ: וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּ בַּשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּ הַכֹּל, אִם הַשֵּׁם הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ מַה פִּשְׁעוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי טְעָמִים וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, הָאֶחָד, כִּי פַּרְעֹה בְּרִשְׁעוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל רָעוֹת גְּדוֹלוֹת חִנָּם, נִתְחַיֵּב לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ דַּרְכֵי תְשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ בָּזֶה פְּסוּקִים רַבִּים בַּתּוֹרָה וּבַכְּתוּבִים, וּלְפִי מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים נִדּוֹן. וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי, כִּי הָיוּ חֲצִי הַמַּכּוֹת עָלָיו בְּפִשְׁעוֹ, כִּי לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן רַק "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" (להלן פסוק יג, כב, ח טו), "וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ" (להלן ח כח, ט ז). הִנֵּה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם לִכְבוֹד הַשֵּׁם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר גָּבְרוּ הַמַּכּוֹת עָלָיו וְנִלְאָה לִסְבֹּל אוֹתָם, רַךְ לִבּוֹ וְהָיָה נִמְלָךְ לְשַׁלְּחָם מִכֹּבֶד הַמַּכּוֹת, לֹא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ. וְאָז הִקְשָׁה הַשֵּׁם אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן סַפֵּר שְׁמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים" וְגוֹ' (יחזקאל לח כג): וַאֲשֶׁר אָמַר קֹדֶם הַמַּכּוֹת (שמות ד':כ"א) "וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם", יוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה הֶעָתִיד לֵעָשׂוֹת בּוֹ בַּמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר (שמות ג':י"ט) "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ", וְזֶה טַעַם "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי", כְּלוֹמַר שֶׁאַקְשֶׁה לִבּוֹ לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כִּי בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת גַּם בִּטְבִיעַת הַיָּם נֶאֱמַר "וַיְחַזֵּק ה'" (שמות י"ד:ח'), כִּי "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (משלי כא א):