רמב"ן על שמות ח:ו

1וַיֹּאמֶר לְמָחָר יָדוּעַ כִּי מִנְהַג כָּל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ שֶׁתָּסוּר רָעָתוֹ מִיָּד. וּפֵרְשׁוּ בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַב שְׁמוּאֵל בֶּן חָפְנִי, שֶׁפַּרְעֹה חָשַׁב אוּלַי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם הֵבִיאָה הַצְפַרְדְּעִים עַל מִצְרַיִם וּמֹשֶׁה יָדַע כִּי הִגִּיעַ עֵת סוּרָם, וְלָכֵן אָמַר אֵלָיו "הִתְפָּאֵר עָלַי" בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאוֹמֵר לוֹ עַתָּה לְהַכְרִיתָם מִיָּד, וְעַל כֵּן הֶאֱרִיךְ לְמָחָר. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ", חָשַׁב פַּרְעֹה כִּי בִּקֵּשׁ זְמַן, וְעַל כֵּן נָתַן לוֹ זְמַן קָצָר, וַיֹּאמֶר לְמָחָר , וּמֹשֶׁה עָנָה לוֹ כִּדְבָרְךָ כֵּן יִהְיֶה, כִּי אַחֲרֵי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיָּסוּרוּ מִיָּד לֹא יָסוּרוּ עַד לְמָחָר: