רמב"ן על במדבר י:יד

1וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יַזְכִּיר בְּכָאן שֵׁם נְשִׂיאֵי הַדְּגָלִים, שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר זֶה. וְאִם תֹּאמַר לִרְמֹז כִּי הָיוּ חַיִּים, כְּבָר נִרְמַז זֶה בְּפָרָשַׁת הַדְּגָלִים (במדבר ב׳:ד׳), כִּי מִיּוֹם הַמִּנְיָן וְעַד עֵת הַמַּסָּע לֹא מֵת אֶחָד מִכָּל הַפְּקוּדִים. אוּלַי בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁגַּם בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ יֵלֵךְ הַנָּשִׂיא בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ מִצְוָתוֹ וְיִשְׁכֹּן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד, וְלֹא יֵלְכוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה, וְלֹא שֶׁיְּמַנּוּ לָהֶם אַחֵר לָזֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה: