רמב"ן על במדבר יג:יט

1הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה – אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על במדבר י״ג:י״ח): אִם הָאָרֶץ טוֹבָה שֶׁהָאֲוִיר שֶׁלָּהּ טוֹב וְהַמַּיִם טוֹבִים. וְחָזַר וְאָמַר ״הַשְּׁמֵנָה הִיא״, לַעֲשׂוֹת חִטָּה וּפֵרוֹת רַבִּים. וְהַנָּכוֹן כִּי הֲטוֹבָה כּוֹלֶלֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְ רָעָה כָּל הָרָעוֹת בִּכְלָלָן, אֲבָל יִתָּכֵן בָּאָרֶץ הַטּוֹבָה שֶׁתִּהְיֶה שְׁמֵנָה וּפֵרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים וְיִמָּצְאוּ בָהּ הַדְּבָרִים הַשְּׁמֵנִים, פַּנַּג וְשֶׁמֶן וּתְמָרִים וּתְאֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה וְרָזָה וּצְרִיכָה גְשָׁמִים תָּדִיר וּלְהֵעָדֵר וּלְהִזְדַּבֵּל מְאֹד, וְיִהְיוּ פֵּרוֹתֶיהָ נוֹטִים לְיוֹבֶשׁ וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טוֹבִים וּמִתְקַיְּמִים יוֹתֵר מִן הַשְּׁמֵנִים, וְשָׁם יִמָּצְאוּ הַפֵּרוֹת הָרָזִים הַרְבֵּה מְאֹד, כָּאֱגוֹזִים וְהַלּוּזִים וְהַתַּפּוּחִים וְהֶחָרוּבִין וּפֵרוֹת הַיְּעָרִים. וְהִנֵּה יִכְלוֹל אִם הִיא אֶרֶץ שְׁמֵנָה כַּמִּישׁוֹר אוֹ אֶרֶץ רָזָה כֶּהָרִים. אֲבָל אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״הֲעַתִּירָא הִיא אִם מִסְכֵּנָא״, כִּי יֵשׁ אֲרָצוֹת אֲשֶׁר יוֹשְׁבֵיהֶן עֲשִׁירִים מִפְּנֵי הַזּוֹל הַמָּצוּי בֵּינֵיהֶן וּשְׁכֵנֵיהֶם רוֹכְלֵיהֶם בְּכָל הַטּוֹב הַנִּמְצָא בָהֶם, וְיֵשׁ אֲרָצוֹת צְרִיכוֹת לִשְׁכוּנוֹתָם וְיוֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד וְהֵן טוֹבוֹת לֹא רָעוֹת כְּלָל. וְטַעַם וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם (במדבר י״ג:כ׳) - שֶׁלֹּא יִפְחֲדוּ בְּלָקְחָם מִפְּרִי הָאָרֶץ פֶּן יַכִּירוּ בָּהֶם שֶׁהֵם מְרַגְּלִים: