רמב"ן על במדבר יד:כא

1חַי אָנִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה. וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ , אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ - מִקְרָא מְסֹרָס הוּא: חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כָל הָאֲנָשִׁים אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וּכְבוֹדִי יִמָּלֵא אֶת הָאָרֶץ שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שְׁמִי בַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת, לֵאמֹר: ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לַהֲבִיאָם״, שֶׁלֹּא אֲמִיתֵם פִּתְאוֹם כְּאִישׁ אֶחָד, אֶלָּא בְּאִחוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה מְעַט מְעַט, לְשׁוֹן רַשִׁ״י. וְאֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל. אֲבָל הַכְּתוּבִים הָאֵלֶּה חַסְרֵי הַשְּׁבוּעָה לְכָבוֹד שֶׁל מַעְלָה: חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹדִי אֶת כָּל הָאָרֶץ אִם כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְנַסִּים אוֹתִי יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ - אֵין הַדָּבָר כָּכָה! וְכֵן ״חַי אָנִי נְאֻם ה' וְגוֹ' אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״ (להלן פסוקים כח, ל) - יֶחְסַר הַשְּׁבוּעָה. וְכָכָה יְקַצְּרוּ אַף בַּהֶדְיוֹט: ״כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף״ (ש״ב ג, לה) - לֹא יִרְצוּ לְפָרֵשׁ הָאָלָה. ״כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאוֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יוֹסִיף״ - יַחְסְרוּ הַבְּרָכָה. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר כָּלֵב לִיהוֹשֻׁעַ: ״אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל אוֹדוֹתַי וְעַל אוֹדוֹתֶיךָ״ (יהושע יד, ו), וּכְתִיב: ״וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי ה' אֱלֹהָי״ (שם פסוק ט). וְהוּא מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: ״וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִישֶׁנָּה״ (במדבר י״ד:כ״ד). וְיַזְכִּיר בְּהַבְטָחָה זוֹ שְׁבוּעָה, כִּי הַכֹּל נִקְשָׁר בְּפָסוּק ״וְאוּלָם חַי אָנִי״ שֶׁהוּא שְׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמַר "וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה" כִּי מֹשֶׁה הִזְכִּיר הַשְּׁבוּעָה. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, ״וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ״ - הַבְטָחָה לְמֹשֶׁה בַּסְּלִיחָה, יֹאמַר שֶׁיִּמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ בְּזַרְעָם וְלֹא בָהֶם: