רמב"ן על במדבר יד:ט

1וְטַעַם אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ , כִּי יִרְאַתְכֶם לְחֹזֶק הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ הוּא מֶרֶד בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד, כִּי לֹא בְּכֹחֲכֶם יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, כִּי יַד ה' עָשְׂתָה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְהוּא הִבְטִיחַ אֶתְכֶם שֶׁיּוֹרִישֵׁם מִפְּנֵיכֶם, אִם כֵּן הַאֲמִינוּ וְתַצְלִיחוּ. וְאָמְרוּ: ״וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְגוֹ' כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״, כִּי גַם בַּטֶּבַע וּבַנּוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם יִפְּלוּ לְפָנֵינוּ, כִּי נָפַל פַּחְדֵּנוּ עֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ אוֹתָנוּ לְאָכְלָם כַּלֶּחֶם:

2סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם – מָגִנָּם וְחָזְקָם, כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם מֵתוּ. דָּבָר אַחֵר: צִלּוֹ שֶׁל מָקוֹם סָר מֵעֲלֵיהֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י״ד:ט׳). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר כִּי צִלָּם מָגֵן וְצִנָּה אֲשֶׁר הֵם צֵל עַל הַנִּלְחָמִים, יֹאמְרוּ כִּי נָפַל פַּחְדֵּנוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא יִקְחוּ מָגֵן וְצִנָּה וְכוֹבַע לְהֵחָלֵץ לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדֵּנוּ. וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז הַכָּתוּב לְמַה שֶׁנּוֹדַע כִּי בְּלֵיל הַחוֹתָם לֹא יִהְיֶה צֵל לְרֹאשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר יָמוּת בַּשָּׁנָה הַהִיא, לְכָךְ יֹאמַר כְּבָר סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם מִיתָה, וַה' אִתָּנוּ, כִּי הוּא הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ וְעוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְעֵינֵי כָּל רוֹאֶה, עַל כֵּן אַל תִּירָאוּם. אוֹ יִרְמֹז לְשָׂרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵין אֻמָּה נוֹפֶלֶת עַד שֶׁנּוֹפֵל הַשַּׂר שֶׁלָּהּ תְּחִלָּה (מכילתא שירה ב), כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם" וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ ״עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה בָּאֲדָמָה״ (ישעיהו כד כא), וְכַמְפֹרָשׁ בְּסֵפֶר דָּנִיֵּאל (י כ). יֹאמַר כְּבָר סָר הַכֹּחַ אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יִחְיוּ הַגּוֹיִם, וַה' הַמַּשְׁפִּיל אוֹתָם אִתָּנוּ, עַל כֵּן אַל תִּירָאוּם. וְכָךְ אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים: ״וְנָסוּ הַצְּלָלִים״ - אֵלּוּ שָׂרֵי אֻמּוֹת וְהַמַּלְאָכִים שֶׁלָּהֶם, כִּי הֵם הַצֵּל עַל הָאֻמּוֹת. וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי זֶה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (ויקרא יח כה לעיל יא טו):