רמב"ן על במדבר יט:יז

1וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי – אֵין עִנְיָנוֹ שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר בַּכְּלִי תְּחִלָּה וְיִתֵּן מַיִם עַל הָאֵפֶר, שֶׁכָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה טז) שֶׁהַנּוֹתֵן אֵפֶר תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַמַּיִם פָּסוּל. דִּקְדְּקוּ "מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי" שֶׁתְּהֵא חַיּוּתָן בַּכְּלִי, וְאוּלַי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר ״וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת אֶל כְּלִי וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים״, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ וְנָתַן עַל הָאֵפֶר מַיִם חַיִּים שֶׁהָיוּ בַכְּלִי, לוֹמַר שֶׁיְּעָרֵב הָאֵפֶר בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי עַד שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם צָפִין עָלָיו: