רמב"ן על במדבר כד:יז

1דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב – בַּעֲבוּר כִּי הַמָּשִׁיחַ יְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל מִקְצֵה הָאָרֶץ, יַמְשִׁילֶנּוּ לְכוֹכָב הַדּוֹרֵךְ בָּרָקִיעַ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה״ וְגוֹ' (דניאל ז יג). וְאָמַר שֶׁהוּא רוֹאֶה לִזְמַן רָחוֹק שֶׁיִּדְרֹךְ כּוֹכָב מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְיָקוּם מִמֶּנּוּ שֵׁבֶט מוֹשֵׁל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת בֶּן אָדָם שֶׁהוּא אֲבִי כָל הָאֻמּוֹת. וְהִזְכִּיר "פַּאֲתֵי מוֹאָב" לְהוֹדִיעַ לְבָלָק כִּי עַמּוֹ לֹא יִפֹּל בְּיַד יִשְׂרָאֵל עַתָּה, אֲבָל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לֹא יִנָּצֵל מוֹאָב מִיַּד הַשֵּׁבֶט הַמּוֹשֵׁל בּוֹ. וְטַעַם "פַּאֲתֵי מוֹאָב" לוֹמַר כִּי זֶה הַשֵּׁבֶט יְקַרְקֵר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְלֹא יִנָּצֵל מוֹאָב מִיָּדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם קְצוּצֵי פֵאָה וְאֵין לָהֶם שֵׁם בָּאֻמּוֹת וְלֹא יִלָּחֲמוּ בְּיִשְׂרָאֵל: