רמב"ן על במדבר לא:ב

1נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ – נִגְזַר עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, אֲבָל מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן עָשָׂה כָּל מִצְווֹת יִשְׂרָאֵל: נִצַּח שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי הַגְּדוֹלִים וְחִלֵּק אֶת אַרְצָם בְּנַחֲלָה, וְהוּא רָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה נְקָמָה בְּשׂוֹנְאֵי ה', וְאֵין עַל יְהוֹשֻׁעַ רַק מִצְווֹת הָאָרֶץ. וְעוֹד שֶׁחָלַק לוֹ הַקב״ה כָּבוֹד זֶה שֶׁיִּרְאֶה וְיִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, וְזֶה טַעַם ״אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ״. וּמֹשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לְפִינְחָס שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה וְעָלָיו לְגוֹמְרָהּ, וַעֲשָׂאוֹ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה זוֹ. וְאֵין רָאוּי שֶׁיֵּלֵךְ אֶלְעָזָר כִּי הוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: