רמב"ן על במדבר לה:כט

1בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לִמֵּד שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בְּחוּצָה לָאָרֶץ כָּל זְמַן שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ל״ה:כ״ט). וְכֵן הַדָּבָר, שֶׁלְּאַחַר הַחֻרְבָּן אֵינָהּ נוֹהֶגֶת לֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין (סנהדרין נב): ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשּׁוֹפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״ (דברים יז ט) - בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן יֵשׁ מִשְׁפָּט, בִּזְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן אֵין מִשְׁפָּט. וְשָׁנוּ בַמְּכִילְתָא: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִיתִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״ (שמות כא יד) - אִם יֵשׁ לְךָ מִזְבֵּחַ אַתָּה מֵמִית, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה מֵמִית. אֲבָל לֹא מָצָאתִי בְּמִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בִּזְמַן הַבַּיִת שֶׁיֹּאמַר בָּהּ "לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", כִּי זֶה יוֹרֶה אֲפִלּוּ עַל זְמַן הַגָּלוּת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבִיתַת חַג הַשָּׁבֻעוֹת (ויקרא כג כא) וּבְאִסּוּר הֶחָדָשׁ (שם פסוק יד), לְחַיֵּב בָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁלֹּא נִתְלֶה אוֹתוֹ בָּעֹמֶר וּבְמִנְחָה חֲדָשָׁה, וְכֵן בַּחֵלֶב (שם ג יז) שֶׁלֹּא נִתְלֶה אוֹתוֹ בַּקָּרְבָּנוֹת. וְאוּלַי הֵם דּוֹרְשִׁים "אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט" עַל הַסַּנְהֶדְרִין הַנִּזְכָּרִים בַּפָּרָשָׁה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר ״לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״ (במדבר ל״ה:י״ב), ״וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה״ (במדבר ל״ה:כ״ד), וְיֹאמַר שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ לְדוֹרוֹת עֵדָה שׁוֹפֶטֶת אֲפִלּוּ לְאַחַר חֻרְבָּן, לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת וּגְזֵלוֹת וְחַבָּלוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁבְּמָמוֹן וְשֶׁל מַלְקוּת אַרְבָּעִים: