רמב"ן על במדבר ו:כא

1זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר – שִׁעוּר הַכָּתוּב: זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר נֶדֶר נָזִיר, קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ יִהְיֶה מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, אוֹ: זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וְזֹאת תּוֹרַת קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר: זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר שֶׁיִּדֹּר אֶת קָרְבָּנוֹ עַל נִזְרוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְפָרֵשׁ דָּבָר בַּקָּרְבָּן רַק יִדֹּר ״אָבִיא קָרְבָּן עַל נִזְרִי״, אוֹ שֶׁיֹּאמַר בִּסְתָם ״הֲרֵינִי נָזִיר״, כִּי כֵּיוָן שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר נָדוּר הוּא בַּקָּרְבָּן הַנִּזְכָּר. וְחָזַר וְאָמַר מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ , שֶׁאִם הָיָה עָשִׁיר יַרְבֶּה בְּקָרְבָּנוֹ, וּכְפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר בַּקָּרְבָּנוֹת, בֵּין עָשִׁיר בֵּין עָנִי, כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ לְרַבּוֹת וְלֹא לְמַעֵט. וְהִזְכִּיר זֶה לְלַמֵּד שֶׁאִם הָיָה עָשִׁיר וְרָצָה לְהַרְבּוֹת קָרְבָּנוֹת, אוֹ שֶׁנָּדַר בַּתְּחִלָּה ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַקְרִיב אֶלֶף עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים״, שֶׁיָּבִיא אֶת כֻּלָּן בְּיוֹם מְלֹאת, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד הַקְרִיבוֹ אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל תּוֹרַת נִזְרוֹ. וְיִתָּכֵן ״מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״ - שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר, וְהִזְכִּיר זֶה כִּי דֶּרֶךְ הֶעָשִׁיר לִדֹּר כֵּן: