ר"ש משאנץ על משנה חלה א:ח

1עיסת כלבים מפרש בירושלמי (שם) כל שעירב בה מורסן ופעמים שמתערב כל כך דלא חזיא לרועי':

2חייבת בחלה. דכי חזיא לרועים לחם קרינא ביה:

3ומערבין בה. עירובי חצירות להוציא מבתים לחצר:

4ומשתתפין בה. שיתופי מבוי שב' חצרות פתוחות לו וכל חצר שבגמרא לפני הבתים הן ויוצאין דרך חצר למבוי ומן המבוי לרשות הרבים:

5ומברכין עליה. המוציא:

6ומזמנין. ברכת הזימון:

7ונאפת ביום טוב. משום חלק הרועים ומוקי לה בפ"ב דביצה (דף כא:) כגון דאית ליה נבילה דודאי אפשר לפייסן בנבילה הא לאו הכי אסור משום דכתיב לכם ולא לעכו"ם לכם ולא לכלבים ובירושלמי (שם) מוקי לה כרבי שמעון בן אלעזר דאמר בפ' ב' דביצה (דף טז.) ממלאה אשה תנור פת מפני שהפת יפה בזמן שהתנור מלא:

8ואדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. בליל ראשון שהוא חובה דכתיב (שמות י״ב:י״ח) בערב תאכלו מצות ושאר הימים אינו חובה לאכול מצה אלא שלא יאכל חמץ:

9אינה חייבת בחלה. בספרי זוטא דריש לה מדכתב עריסותיכם שלכם חייבת ושל כלב אינה חייבת: