ר"ש משאנץ על משנה כלים א:ח

1לפנים מן החומה. היינו מחומת ירושלים. ועוד מקודש לכמה דברים דלא תנן הכא כגון לענין שוחט את התודה לפנים מן החומה ולחמה חוץ לחומה ולענין שוחט על חמץ לר' יוחנן דאמר בפרק התודה (מנחות דף עח:) ובפרק תמיד נשחט (פסחים דף סג.) חוץ לחומת בית פאגי ועוד נפקא מינה לענין המראה דזקן ממרא כדאמרי' בפ"ק דסנהדרין דאם מצאן בבית פאגי והמרה עליהם אינה המראה:

2קדשים קלים ומעשר שני. דכתיב (דברים י״ב:ה׳-ו׳) ובאת שמה והבאתם שמה וכתיב (שם) לא תוכל לאכול בשעריך:

3הר הבית. ה' מאות אמה על חמש מאות אמה היה כדתנן במס' מדות (פ"ב) ובו היה בהמ"ק בנוי ומשם מתחיל מחנה לויה ושיעורו עד שער נקנור הוא שער של עזרת ישראל כדתניא בתוספתא דכלים פ"ק מפתח הר הבית עד שער נקנור מחנה לויה משער נקנור ולפנים מחנה שכינה ובפרק אלו דברים (פסחים דף סח.) דרשי מקראי דזב משתלח חוץ לשתי מחנות אבל טמא מת מותר כדפרישית ועובדי כוכבים נמי אע"פ שגזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם כדאיתא בפרק בנות כותים (נדה דף לד.) לענין שילוח מחנות לא גזרו עלייהו אלא כטמאי מתים:

4החיל מקודש. לפנים מהר הבית היה סורג גבוה עשרה טפחים ולפנים ממנו החיל עשרה אמות ושתים עשרה מעלות היו שם כדתנן במס' מדות (פ"ב):

5שאין עובדי כוכבים וטמאי מתים נכנסים לשם. היינו מדרבנן דמדאורייתא אפילו בעזרת נשים שרי שכל זה מחנה לויה עד עזרת ישראל ששם שער ניקנור כדפרישית:

6עזרת נשים. אחר החיל היתה עזרת נשים אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש:

7שאין טבול יום נכנס לשם. מדרבנן כדאמר רבי יוחנן בפ' קמא דיבמות (דף ז:) דבר תורה אפילו עשה אין בו שנאמר ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לפני החצר החדשה מאי חדשה אמר רבי יוחנן שחידשו בה דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה ולא בכל מחנה לויה גזרו אלא בעזרת נשים לבד כדתנן הכא ומשמע הכא אפילו טבול יום (צ"ל דזב) וזב וזבה ונדה ויולדת שרי במחנה לויה חוץ מעזרת נשים ואפילו בעזרת נשים נמי שרי הכא מחוסר כפורים מדלא חשיב ליה אלא בעזרת ישראל דחשיב ליה למעלה. וכך משמע בההיא דיבמות דבבעל קרי איירי דאתקש לזב וצריך לומר דקסבר האי תנא טבול יום דזב לאו כזב דמי. ופלוגתא היא בפרק שני דזבחים (דף יז:) דאיכא מאן דאמר דאפילו מחוסר כיפורים דזב כזב דמי וכל שכן טבול יום. עוד בנזיר פ' שלשה מינים (נזיר דף מה.) טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים ובפרק קמא דיבמות הארכתי:

8עזרת ישראל מקודשת. הוה מצי למימר שאפילו טהור טעון טבילה כדתנן בפ' אמר להם הממונה (יומא דף ל.) אין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול:

9וחייבין עליה חטאת. שאר טמאין כגון זב ומצורע שנכנם לפנים מן מחיצתו באזהרה דליכא כרת אלא במחנה שכינה דמשכן ומקדש כתיב ובפ' הקומץ רבה (מנחות דף כז:) תנא מחוסר כפורים שנכנס לעזרה שוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ואין צ"ל טבול יום ושאר כל הטמאים:

10עזרת כהנים מקודשת. במס' מדות (פ"ב) עזרת ישראל היה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת כהנים ר' אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה גבוה אמה והדוכן נתון עליה וכן שלש מעלות של חצי אמה נמצאת עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה:

11לסמיכה. סמיכה אי אפשר אלא בבעלים כדאמרינן בס"פ שתי מדות (מנחות דף צג:) ידו ולא יד שלוחו וכן תנופה אמרינן בס"פ כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא:) כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף ואע"ג דאפשר בעזרת ישראל לא אסרו ליכנס. וכן שחיטה ואע"ג דאפשר בעזרת ישראל ואפשר נמי בכהנים: