ר"ש משאנץ על משנה כלים יג:ד

1מגריפה. את היעים (שמות לח) מתרגמינן ית מגרופייתא ויש לה כף לגרוף את הכירה ואת התנור וכשניטלה כפה נשאר מן הברזל ועשוי כעין קורדום של נפחים שיש לו בית יד:

2מגירה שוא"ה בלעז מליאה פגימות כשרוצים לחתוך קורה לשנים מוליכה ומביאה על גבה והפגימות חורצות אותה עד סופה ונקראת מגירה על שם שחותכת דרך גרירה וכי לא נשתייר בה מלא הסיט לא חזיא:

3הסיט. שיעורו כמלא הרחקת גודל מאצבע:

4מעצר. כדכתיב (ירמיהו י׳:ג׳-ד׳) מעשה ידי חרש במעצד כלי ברזל שמנסרין בו את הנסרין כדאמרינן בסוף פ' בתרא דב"ק (דף קיט.) מה שהחרש מוציא במעצד:

5איזמל. תער קטן מאד שמוהלים בו כדכתיב (יהושע ה׳:ב׳) חרבות צורים ומתרגמינן אזמלוון חריפין:

6מפסלת. כלי ברזל רחב כמו מעצד שהוא פוסל בו את העץ מלשון (שמות ל״ד:ד׳) ויפסל שני לוחות:

7מקדח. טרייד"א בלעז:

8חיסומו. פי' גאון וכן בערוך (ערך חסם) בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקורדום ובחודו של מקדח נותנין ברזל טוב וחוסמין פיהן בו שיהא חד לחתוך יפה ובלעז נקרא אציי"ר והוא אצטדא לפרזולא (שם ליתא וצ"ל דברכות סב: דשם איתא כאסטמא לפרזלא ופי' רש"י אצייר בלע"ז שמועיל לברזל וכו') דביצה (דף לג:):

9וכולן שנחלקו לב'. אין עושים מעין מלאכתן חוץ מן המקדח:

10הרוקני בפני עצמה טהורה. פי' בערוך הוא ברזל נתון בתוך העץ והוא עשוי לשוע ולהחליק הנסרים והוא מכלי הנגרים ונראה לפרש דבפ"ע טהורה היינו העץ בפני עצמה אבל הברזל בפני עצמו טמא. דתניא בתוספ' [שם] האיזמל של רוקני טמא בפני עצמו וכשהוא מחברו חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה והא דתנן הכא ניטל חיסומן טהורין צריך לחלק בינם לקרדום דתניא בתוספ' ובקרדום אע"פ שניטלה מחסומה טמאה: