ר"ש משאנץ על משנה כלים טו:ב

1ארובות. פי' בערוך עריבות של נחתומים שלשים שם הלחם עוד פי' ל"א ארוכות בכ"ף לוחים ארוכים שמקריבין עליהן לחם. עוד פי' לשון אחר עריכות שמעריכין עליו לחם:

2של בעלי בתים. לא מייחדי לכלי עד שיסרק או יכרכם אבל של נחתום אע"פ שלא סירק ולא כרכם:

3סירקן. פי' בערוך יפם בסירקון והוא הששר כדכתיב (יחזקאל כ״ג:י״ד) חקוקים בששר (ירמיה כב) ומשוח בששר:

4כרכמן. בערוך חיבר כמו הא דתניא בספ"ק דחולין (דף כה.) לשבץ לגרר ולכרכם ובספרים שלנו כתיב ולכרכב. והגאון פי' שייפה אותן הכלים בכרכום דהיינו כרכומא רישקא בלשון ישמעאל זעפר"ן:

5רבי אליעזר מטהר. בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף סו:) מוקי לה אף בדף של מתכת ומטהר משום דקבעו בכותל:

6סרוד. הוא סריד דתנן לעיל בכמה דוכתי ופי' הגאון כמין עריבה שהיא לתשמיש הנחתום ללוש ועל שם שעשוייה לתשמיש נקראת סרוד כדכתיב (שמות ל״א:י׳) בגדי השרד ומתרגמינן לבושי שימושא:

7גפפו. לסרוד של בעלי בתים עשה לו מסגרת סביב:

8אם התקינו להיות קורץ. אע"פ שלא גפפו קורץ עורך עליו לחם ויש אומרים לחתוך עליו בצק מלשון (איוב לג) מחומר קורצתי:

9מערוך. פי' גאון וכן בערוך עץ ארכו אמה ומרדדים בו את הרקיקין. תניא בתוספ' [ב"מ פ"ה] מפני מה ארובות של נחתומין טמאות מפני שהן מיוחדין לכלי ושל בע"ב טהורות עד שייחדם לכלי רבי שמעון אומר מפני מה סרוד של נחתומין הפרוס טמא מפני שהוא קורץ עליו ומביא מקרצות לתנור ושל בעלי בתים אם התקינו להיות קורץ ומוליך עליו מקרצות לתנור טמא: