ר"ש משאנץ על משנה כלים טז:ב

1הסלין. בכל הני כלים מפרש מה היא גמר מלאכתן:

2משיחסום. כשאדם עושה קופה או סל וגומר את שפתו זו היא חסימה:

3ויקנב. לאחר שנגמר השפה נשתיירו קסמין קטנים ופוסקן וקוטמן שמה קניבה:

4של תמרה. סלין שעושין מחריות של דקל. שכן מתקיימין בלא קניבה:

5התלויה. שיגמור את החבל שתולה בה:

6בית הלגינין. כלים שמניחין בו לגין לשמור:

7בית הכוסות. כלים שמצניעים בו את הכוסות. ותניא בתוספתא (שם) בית הלגינין ובית הכוסות של תמרה שחיסם וקינב מבחוץ אע"פ שלא קינב מבפנים טמא שכן מתקיימין. עוד תניא בתוספ' (שם) הסלין של גמלים התירן טהורין קישרן טמאים ומיטמאים ומיטהרין אפילו י' פעמים ביום. כלי נצרים שלא קינבן ומשתמש בהן עראי טמאין. היה עתיד לחסום ולקנב אע"פ שמשתמש בהן עראי ומשליכם טהורים ובלבד שלא יערים ואם הערים הרי אלו טמאים. חומר בכלי פאפיר מכלי נצרים שכלי נצרים אין מקבלים טומאה [עד] שתגמר מלאכתם וכלי פאפיר כיון שנעשו דור אחד ע"ג הרחב שלהן טמאים. פירוש פאפיר מין זמורות ועושין מהן סלים ומסרגין מהן על הקונדסים ומהן אפיפורין דתנן לעיל: