ר"ש משאנץ על משנה כלים טז:ד

1תורמל. פי' גאון וכן ערוך ובילקוט מתרגמינן ובתורמילא ובפ' במה מדליקין (שבת דף לא.) גר שבא במקלו ובתרמילו ובסוף יבמות (דף קכב.) זה מקלו וזה תרמילו כלי של עור ומוליכין בו מיני מזונות וכל דבר:

2קיהותיו. פירש גאון וכן ערוך אית דגרסי קיחותיו והן מסגרותיו כמו (ישעיהו ס״א:א׳) ולאסירים פקח קוח כמו אזנים קטנות סביבות התורמל כאזנים של דיסקיאות ונותן זו לתוך זו ומכניסין באותן האזנים סבלין ומסרגלין אותם:

3סקורטיא. בפרק הנודר מן הירק (נדרים דף נה:) מאי איסקורטיא אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא עור שלובשין אותו העבדנים בשעת מלאכתן:

4צוציתא. מלשון (יחזקאל ח׳:ג׳) ויקחני בציצית ראשי כגון ציצית של טלית עושין לה לקושרו בהן:

5קטבליא. בפ' הפועלים (בבא מציעא דף צ:) פירש קטבליא על גבי (צ"ל דישא) רישא ובפ"ג דשקלים תרם בראשונה וחיפה בקטבלאות עור שמותח על גבי מטה:

6פחות מחמשה טפחים. פתח העשוי להכניס בו המוך והנוצה לכר ולכסת ובתוספתא קורא אותו טיבור ותרי תנאי ואליבא דר' יהודה דתנא יהיב חד שיעורא לכר ולכסת ובתוספתא מחלק. תני"א בתוספ' [שם] עור העריסה שהוא עתיד לעשות לה [ב] טבור רבי יהודה אומר בכר אין פחות מחמשה ובכסת אין פחות מג':