ר"ש משאנץ על משנה כלים יט:ד
ר"ש משאנץ על משנה כלים · Rash MiShantz on Mishnah Kelim 19:4
Open in the reader →1בנישא על המטה לחודיה מיירי ולא על המיזרן דבסיפא איירי בנישא על המיזרן וגרסינן הכא במילתא דר"מ כמו במילתא דר' יוסי נישא הזב על המטה ועל המיזרן מטמא ב' ופוסל אחד דברי ר"מ המטה הוא המשכב והמיזרן הוא הנוגע במשכב ואע"ג דיוצא מן המטה הרבה לר"מ הוי חיבור כדקתני רישא כל שהוא אפילו טובא והנוגע במשכב מטמא שנים ופוסל אחד כדתניא במס' זבין (פ"ה מ"ו) כל זמן שלא פירש דלא חשיב כולד הטומאה אלא כאב הטומאה לעשות ראשון ושני ושלישי בתרומה אבל פירש מטמא אחד ופוסל אחד דהוה ליה ולד הטומאה ורבי יוסי דאמר עשרה לטעמיה דקאמר ברישא עשרה ותו לא הילכך מה שבתוך עשרה חשיב חיבור למשכב (צ"ל אבל חוץ לעשרה לא חשיב חיבור למשכב) ודינו כפירש דמטמא אחד ופוסל אחד. נישא על המיזרן מעשרה ולפנים טמא בתורת משכב מי' ולחוץ טהור מתורת משכב ואע"ג דתניא לעיל חבל דינו כנוגע במשכב: (עיין בהגהות מ"נ על כל הענין) תניא בתוספ' [ב"מ פ"ט] מיזרן שהוא מכריך בו את המטה ונוגע בהן המת טמאין טומאת שבעה נגע בהן השרץ טמאין טומאת ערב פירש טמאין טומאת ערב נגעו בהן משקין פסולין. פירשו פסולים. זה הכלל כל טומאה ששוה מטה למיזרן כגון הזב והשרץ והמשקין כולם חיבור אחד אפילו עד ק' אמה וכל טומאה שלא שוה מטה למיזרן כגון טומאת המת והזבה עד י' טפחים חיבור לטומאה הנטמא בזב יתר על כן אינו חיבור ר' אלעזר בר צדוק אומר משום רשב"ג עד ששה טפחים. פי' כמדומה שכמה טעיות טעה הסופר ובשיבוש נכתבה והכי גרסינן בתוספתא נגעו בהן משקין טמאין. אוכלים פסולים. פירשו משקין טמאין אוכלים טמאין זה הכלל כל (צ"ל טומאה) מטה ששוה מטה למיזרן כגון טומאת הזב והזבה עד י"ט חיבור לטומאה ומטמאה בזב והכי פירוש דכולה ברייתא הכניסו המטה והמיזרן כל שהוא אפילו מאה אמה ככלים הנוגעים במת דחשיב כאילו מטה עצמה נכנסה דהוא טמא במדרס יש לו טומאת מדרס ומטה טהורה מדין מדרס אבל טמא מגע מדרס וחלוק מדרס משאר טומאת מגע דמיזרן במגע טמא הואיל ובשעת מגע המיזרן כרוך עליה ואילו דרס במיזרן לא חשיב כמטה ונגע בהן במטה ובמיזרן שניהן טמאין טומאת ז' אפילו פירשו אחרי כן הואיל ובשעת מגע מחוברים יחד כדאשכחנא גבי שרץ ובדין היה לו לשנות כאן פירשו טמאין טומאת שבעה כדקתני גבי שרץ פירשו כדקתני מתני' דלקמן ושמא הסופר דלג נגע בהן השרץ בזב או בזבה שבהם טמאין טומאת ערב נגעו משקין בזב או בזבה טמאין דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחילה. אוכלין טהורין שנגעו בהן פסולין ואנגיעת שרץ קאי. ששוה מטה למיזרן כלומר למיזרן מעשרה ולחוץ כגון טומאת מת דחוץ לעשרה שוה למטה אפילו ק' אמה חיבור. שלא שוה מטה למזרן כגון מדרס הזב והזבה דמעשרה ולחוץ לא מטמא טומאת מדרס: