ר"ש משאנץ על משנה כלים כב:י

1אם לא. הוא עור האסלא דפ"ק דערובין (דף י:) ואית דגרסי הכא הסלא והכל אחד הוא והוא של ברזל ומכוסה עור: גרסי' בפ' קמא דערובין (שם) תנן התם עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח מאי אסלא אמר (צ"ל רבה בר בר חנה) (רבה בר עולא) עור של כיסוי של בית הכסא וכמה כי אתא רב דימי אמר אצבעיים מכאן ואצבעיים מכאן (ואצבעיים ריוח באמצע) (ואצבע באמצע) פירוש בזוטרתי ומצטרף לטפח דפחות (צ"ל מטפח) מטפחיים לא חזי ליה לישיבה והעור בלא ברזל חזי לישיבה וחזי לשאר תשמיש:

2טרסקל. פירש בערוך כלי שעושין מערבה קלופה ואוכלין עליו לחם ורחב אמה אחת ויש שרחב ב' אמות ויש לו מכסה אחת של אבן כמו שיש לו לספסל רגל מצד א' ומצד אחת אין לו רגל אלא מניחו על האבן:

3ששיגמן. שפיסלן ועשאן ברהיטני:

4אלא כדי שלא יהו המים הולכים. ובני אדם יושבים שם כדי שלא יטנפו מהרחיצות היוצאים:

5קנקלין. פירש בערוך כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית כדי לעשן הבגדים עליו: תניא בתוספ' [שם ספ"א] זה הכלל כל שניטל ואין רגליו ניטלות עמו בין של עץ בין של אבן טהור וכל שניטל ורגליו ניטלות עמו של עץ טמא ושל אבן טהור: