ר"ש משאנץ על משנה כלים כה:ג

1זומניסטרא. היינו זומא ליסטרא דתנן לעיל פי"ג [מ"ב] שראשו אחד כף וראשו אחד מזלג בכף מעלין בו מרק ובמזלג מעלין בו בשר מן היורה:

2רבי יהודה אומר אין להם. טעמא דר' יהודה משום דכל הני יש מאחוריהם חקק בית מושב כעין שעושים לכלי כסף ופעמים שכופהו על פיו ומשתמש לצד אחר וחשוב אחוריו ולא גרע מתוכו להיות בטל אגביה:

3מה שבתוכן טהור. דלא נטמא תוכו:

4וצריך להטביל. מטביל כולו משום אחוריו דטמאין: תניא בתוספתא [ב"ב פ"ג] זומא ליסטרון שנפלו משקין על תוכה טמאה כולה נפלו על אחוריה אינו טמא אלא אחוריה תוכה והמזלג והיד טהורין נפלו ע"ג המזלג חולקים את היד המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור נפלו על גבי היד מנגבה והיא טהורה קופה שנפלו משקין לתוכה כולה טמאה נפלו על אחוריה אחוריה טמאין תוכה והאזן טהורין נפלו על גבי האזן מנגבה והיא טהורה אלא שנהגו הכהנים שלא יהו מקיימים את הגפיים טמאים מפני התקלה. פי' גפיים אזני הכלי כדפרישית לעיל בפ"ח ובפרק י"ז. מפני התקלה. דאזן טמא אע"ג דכלי טהור ולא בעי טבילה: