ר"ש משאנץ על משנה כלים כט:א

1גומי. כמו נימי הן נימין היוצאין מן הסדין ואם נגע שרץ בנימין כאילו נגע בסדין עצמו וכן כולם כל אחד כשיעור. המפורש בו חשוב יד טפי לא:

2טרטין. פי' גאון וכן ערוך כמין כובעים:

3פיליון. כמו אפיליון בפ' כל כתבי (שבת דף קכ.) מני ליה גבי י"ח כלים:

4פיקרסין. כמו אפיקריסתו דפ' מי שמתו (ברכות דף כג:) (גם בערוך ערך אפיקרסין איתא כך אולם בחבורי הפלאה שבערכין כתבתי דצ"ל בפרק חומר בקודש בתגיגה דף כו ע"א כי התם בחגיגה איתא כאשר העתיק הערוך ר' יוחנן אמר אפילו מלאין ואפילו אפיקרסותו לחוכו) ובפ' אלו מגלחין (מועד קטן דף כב.) ופי' גאון וכן ערוך לבוש תחתון והוא פתוח בכתיפיו וכשלובשו קושרו כדתנן בסוף מקואות הקשר של אפקרסותו ושבכתף:

5סגוס. פירש בערוך בגד של צמר וכולה ציציות:

6רדיד. כדכתיב (שיר השירים ה׳:ז׳) נשאו את רדידי פי' בערוך צעיף דק המכסה האשה על ראשה ותכס בצעיף תרגום ירושלמי רדידא (בראשית לח):

7גומדין. פירש בערוך בגד שהיא אמה על אמה ומתרגם רב יוסף גרמידא:

8קולקין. פי' בערוך חלוק של צמר ויש לו נימין:

9פונדא. כמו אפונדתו דפ' המצניע (שבת צב.):

10מעפורת. פירשתי למעלה פ' כ"ח אמתני' דבגדי עניים:

11פרגוד. פי' בערוך בב"ר כתונת הפסים (בראשית ל״ז:כ״ג) זה פרגוד תרגום של ירושלמי פרגוד מצוייר:

12כל שהן. בין רב בין מעט חיבור וכולהו אחריני ששיעורן מפורש כשיעור הזה הוו חיבור מה שיתר מכדי מדתן אינו חיבור לא לטומאה ולא להזאה: תניא בתוספ' [שם רפ"ז] נימי פסיקיא ומקטורין כל שהן נימי של אפיקרסין עשר ואם יש בהן סכך כל שהן רשב"ג אומר סכך עולה למדת שלשה ואינו עולה למדת שלש על שלש היה רחב ונתנו על הכסא ובשרו נוגע בכסא טהור ואם לאו טמא נימי הברסין והברתסין והפימלאות והחמילות והלבדין והסגוסין והכרים והכסתות ג' אצבעות. פסיקיא אזור רחב וחוטין תלוין לפיה. סכך כמו ארוג: